הוי, כמה מסכן הגברבר מולה. הוא בסך הכל "ילד טוב", אז איך פתאם משהו נסגר אצלה? לא זוכרת אותו ואותה על החוף? הוא תמה. איך השאירה אותו בדירה ריקה רעב?
שניב דמירל יסביר למאזין מהו "ילד טוב". כזה שנשאר אשכרה נאמן? אוהב ללא דופי? מבקש צל"ש על התנהגות ללא דופי? ילד-טוב-ירושלים? לא בטוח שדמירל מבין למה התכוון. לתחושתו של הילד הטוב – זה הכל בראש שלה. מה מדמיינת? דמירל לא מפענח. הוא הרי "ילד טוב". שתאמין לו, בחייאת.
ילד טוב או רע, הטקסט לא גורם לי להשתתף בצערו של דמירל. שירי הגבר הבוכה בלילה הפכו סוג של מניפולציה בפופ אמצע הדרך המקומי. הכותבים מתקרבנים כדי לזכות בהזדהות של שבורי הלב. צריך להודות שהולכים שבי אחרי שירים כאלה, למרות שזו אינה אמנות אלא טקטיקה.
דמירל שם את מבטחו במוסיקה. החיספוס הקולי העשן-קודר-מסתלסל, המנגינה הנתמכת על ידי ביט אלקטרוני מיד טמפו, הפקה שמשמשת תפאורה מעבת רגש. יש שיטות איך להפוך את הכלום למשהו רומנטי.
ניב דמירל ילד טוב
הכל זה בראש שלך/ נשבע לך אני ילד טוב/ גם כשאני לא קרוב נשבע/ לך אני ילד טוב
את שומעת? מצאתי מילים לדבר/ אם את לבד או כבר עם מישהו אחר
את בשלך לא מבינה מה אני אומר/ כמה ניסינו וזה לא הסתדר
איך שהגעתי משהו נסגר ולא שמתי לב/ השמש שקעה הדירה שוב ריקה ואני רעב
לרגע רומנטי כמו שהיינו בהתחלה/אתמול עוד אהבנו והיום את זרה
הכל זה בראש שלך/ נשבע לך אני ילד טוב/ גם כשאני לא קרוב נשבע/ לך אני ילד טוב
אני ואת שם על החוף את זוכרת? / לא ראיתי את האור ואת זוהרת/ כמו כוכב מאוד רחוק, כמו השמש
אני נשרף.
