רגעי הדכדוך שמייצרים אושיק לוי את נתן סלור חוברים לנרטיב האירוני על מה שנותר מהיחסים ביניהם ("עשן סיגריה ושברי זיכרון קטנים"). השירה הקודרת, המנגינה הייחודית, הקצב והעיבוד עקב בצד אגודל – עוטפים בתוגת התחושה. כתיבה והפקה אולד סקול, לא פוזלים לשום רשימת שידור מיינסטרים אטקרטיבית.
אלון לוטרינגר חש את הטקסט והצליח ליצור עיבוד קוהרנטי, בצליל מיתרים שמוסיף לרגישות ההבעה. יש כאן סוג של צניעות שכמעט כבר אינה קיימת במוסיקה המקומית, שאצלי מייצרת איזשהו דז'ה וו למוסיקה שנכתבה בשבעים.
נתן סלור מארח את אושיק לוי תמונה
עיניים של ילד של אז והיום/ אולי זה כבר לא אתה
שתיקה מרחפת אומרת יותר/ מכל המילים
מה שבינינו עכשיו/ מה שבינינו עכשיו
עשן סיגריה ושברי זיכרון קטנים
דלת נטרקת, מבט אחרון/ לאט נעלם ושקט
אלך לישון עם המילים שלא אמרתי/ שלא אמרתי
מה שבינינו עכשיו/ מה שבינינו עכשיו
עשן סיגריה ושברי זיכרון קטנים
מבט דומע ושברי זיכרון קטנים
תגובה אחת
הכרתי את השיר רק היום והקשבתי לו כבר 5 פעמים. פשוט פנטסטי. מרגש. מעניין. עצוב. משלים. והלחן והעיבוד, ואושיק!! שאפו ענק.