1978. האיש שעל הגיטרה תוקע סיגרה בצווארה ויוצא לדרך. תביטו בקליפ. אפשר לדבר על הסולו האיקוני של אדי ואן היילן שזעזע את העולם. הביצוע הזה היווה השראה לדור של גיבורי גיטרה. הטון שלו, הצליל, הלגאטו הבוהק ובחירות הצלילים תווים היצירתיים שלו . בתוך כל הווירטואוזיות הזו, אדי נשאר נאמן לרוק. זה היה מפגן רוק.
למרבה הפלא, אדי, שהיה ממייסדי הלהקה, מעולם לא היה מרוצה לחלוטין מההקלטה שפורסמה. "אפילו לא ניגנתי את זה כמו שצריך", הוא אמר ל- Guitar World. בכל פעם שאני שומע את זה, אני תמיד חושב, אחי, יכולת לנגן את זה טוב יותר".
שמונת התיבות הראשונות הן רומן בלוזי שמזכיר את ג'ימי פייג' ב"Whole Lotta Love" של לד זפלין. זה נושא שאדי מפתח על פני שמונת התיבות הבאות. פריטה שמזכירה את ג'ימי פייג' ב"Whole Lotta Love" של לד זפלין. זה נושא שאדי מפתח על פני שמונת התיבות הבאות. בנגינה רבת צבע. גולת הכותרת של הסולו היא השימוש בהקשה(tappping) בשתי ידיים.
הסיום הוא כנראה אחד מקטעי הסולו הפחות מובנים בתולדות הרוק. ההקפצות של אדי לא תמיד בקצב, מה שגורם לשינויי תזמון מסובכים כשהוא עובר מפריטה על התווים הראשון והרביעי של לשלישי והשישי. "התפרצות" היא יצירת מופת שתמשיך להשאיר חותם על נגני גיטרת הרוק.
"Eruption" הוא הרצועה השנייה מתוך אלבום הבכורה של ואן היילן שיצא ב-1978. הקטע לא נועד תחילה להיכנס לאלבום מכיוון שזה היה רק סולו גיטרה שאדי ביצע בהופעה חיה במועדונים. פתיחת הקטע על ההקדמה"Let Me Swim"של להקת Cactus.לאחר ההקדמה נשמע ציטוט בדו מז'ור של "אטיוד מס' 2" מאת רודולף קרויצר. קטע הסיום מתחיל בסדרה של שלשיות הקשה מהירות בשתי ידיים במבנה דמוי קלאסי/
סולו הגיטרה היה אחד מהקטעים המכוננים של ההארד-רוק בשנות ה-70, וגם כמה שנים מאוחר יותר, כשקטע מהשיר הושמע בסרט "בחזרה לעתיד", הוא שימש על תקן מוסיקה מהעתיד, צליל רחוק ומהפכני מכל מה שהיה לפניו. בהמשך ניגן ואן היילן גיטרה גם ב"מותחן" של מייקל ג'קסון, בקטע מתוך דמו שהקליט עם המפיק קווינסי ג'ונס. בשנות ה-80, ואן היילן הם ריככו את הצליל בתוספת סינטיסייזרים וידעו לנצל את המדיום החדש בתחילת עידן הווידיאו-קליפים של אם-טי-וי.
אף שהעיד על עצמו כי מעולם לא לקח שיעורי גיטרה מסודרים, נגינת הגיטרה הוירטואוזית של ואן היילן שהתאפיינה בשימוש רב בידית הטרמולו, הפכה לצליל המאפיין של הלהקה וביססה את מעמדה כאחד מהרכבי הגלאם־מטאל האיקוניים של שנות השבעים והשמונים.
אדי ואן היילן מת ב-2020 מסרטן הגרון. הוא היה בן 65 במותו. בנו, וולפגנג ואן היילן, הודיע על מותו בפוסט בטוויטר. "אני לא יכול להאמין שאני כותב את זה אבל אבי, אדוארד לודוויג ואן היילן, הפסיד בקרב הארוך והקשה מול הסרטן", כתב "הוא היה האבא הכי טוב שיכולתי לבקש. כל רגע שחלקתי איתו על הבמה ומחוץ לה היה מתנה".
ואן היילן Eruption סולו הגיטרה של כל הזמנים
