snowy4-b.jpg

סנואי ווייט לקראת ההופעה בישראל

אני מקשיב ל –Highway To The Sun של סנואי ווייט. אם זה "בלוז אנגלי" - אז גם לבריטים יש בלוז

0/5

אני מקשיב ל –Highway To The Sun של סנואי ווייט. אם זה "בלוז אנגלי" – אז גם לבריטים יש בלוז. למעשה, מה אני מגלה? בטח שלבריטים יש מסורת בלוז רבת שנים, מאלקסיס קורנר ועד להקות שעשו שימוש בבלוז ליצירת פורמטי רוק חדשים על בסיס גיטרת הרוק בלוז החשמלית – הרולינג סטונס, פליטווד מאק, לד זפלין ולא לשכוח כמובן את אריק קלפטון והקצפת. סנואי ווייט בא משם, למעשה גדל על הבלוז האמריקני האורבני המודרני.

בגיל 11 שומע אמן הבלוז רוק הבריטי סנואי ווייט (Snowy White) תקליטים של הבלוזיסטים ב.ב.קינג, אוטיס ראש ובאדי קינג ונשבה בקסמי המוסיקה הזו – הבלוז האורבני. כבר אז נזרעו הזרעים שהובילו את סנואי ווייט, בשמו המלא – טרנס צ'ארלס ווייט, יליד דבון אנגליה 1948, ליצור סגנון בלוז משל עצמו, הנמצא הנישה של הבלוז הבריטי.
בדרך לעיצוב הצליל שלו, מגיע סנואי ווייט ללונדון בתחילת השבעים, ובמשך כעשור שנים מתערה בסצנה – מנגן עם פינק פלויד, פיטר גרין ו – Thin Lizzy, הרכב שמבקש ממנו להצטרף לשורותיו ב-1979. סנואי מקליט עם ההרכב הזה שני אלבומים – Chinatown ו – The Renegade.
כמוסיקאי שבטבעו מחפש שינויים ואתגרים, עוזב ווייט את Thin Lizzy ב-1982 ומקליט אלבום עצמאי ראשון White Flames ששיר מתוכו, Bird of Paradise הופך לאחד הלהיטים הגדולים בשמונים (הגיע למקום השלישי במצעד הבריטי) מי שחשב שווייט עולה על מסלול של יצרן להיטים – טעה. זה אינו הוא. יותר מזה: ווייט החליט שוב לשנות כיוון ולהתרכז בגיטרה. הוא הקים הרכב בלוז ב-1986 עם הבסיסט קומה הדרה, המתופף ג'ף אלן והזמר והגיטריסט גראהם בל. משך 3 שנים הלהקה הופיעה והקליטה 2 אלבומים – Change My Life ו – Open for Business.
ב-1990 פונה אל ווייט ידידו הוותיק, רוג'ר ווטרס, איש הפינק פלויד ומציע לו להצטרף להפקה של The Wall בברלין. ווייט מנגן סולו בלתי נשכח במהלך Comfortably Numb, מול חומה שגובהה ל כ-35 מטר ןלצד אורחים אחרים בפרויקט כואן מוריסון, בריאן אדאמס. ווטרס אף מזמין את ווייט לנגן בקונצרט ה – Guitar Legends שנערך שנה לאחר מכן ב – בסיביליה שבספרד. כעבור שנתיים (1993) עושה ווייט שוב תפנית חזרה למיינסטרים ומקליט את Highway to the Sun – אלבום הסולו השני שלו  שאני מאזין לו בתענוג נוסטלגי עם אורחים מופלאים כמו דיוויד גילמור, כריס ריאה וגרי מור. אלבומו הבא Goldtop הוא אלבום רטרוספקטיבי המכסה עבודות קודומות בין שנות השבעים לתשעים. אלבומים נוספים שיוצאים בהמשך – Little Wing ו – Melting .

סנואי ווייט – על ההופעה בתל-אביב, מרץ 2010

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן