פורמט האקווריום של מפעל הפיס (Aquarium) הוא חדר "שקוף" שבו ניתן לראות בלייב אנשים שכותבים, יוצרים או משתתפים בתהליכי עבודה יצירתית בזמן אמת — מזכיר מאוד מודלים שהופיעו בארצות הברית, במיוחד בפורמטים של ריאליטי יצירה, סטארטאפים ואמנות חיה. הפורמט מזכיר את ה- Tiny Desk Concerts היא סדרת וידיאו של קונצרטים לייב בהנחיית NPR Music, שבה מתארחים אמנים שונים.
עברי לידר הוא זה ששוחה הפעם באקווריום בתנועות בטוחות עם ארבעה שירים ב-17 דקות של הופעה, שמתמצתות את יכולותיו כפרפורמר שלם שמקרין ביטחון, רגישות וקסם אישי מאוד ייחודי, שדואג להעיבודים והדינמיקה של השירים. השירה של עברי מאוד מדויקת רגשית. הוא לא "מבצע" שיר אלא חי אותו. בין אם זה שיר על אהבה, כאב או זהות – התחושה היא שהוא באמת מרגיש כל מילה. הוא מופיע בדיוק כמו שהוא – וזה יוצר חיבור עמוק עם הקהל.
גם בהופעה הקטנה והאינטימית הזו מה שמייחד את עברי לידר הוא היכולת לשלב בין מוזיקה חכמה, רגש חשוף, ביצוע מוקפד וקשר אנושי אמיתי עם המאזין — כל זה עטוף בנוכחות בימתית חזקה ונגישה.
הבחירה שלו בארבעה שירים של חשיפה אישית הנוגעת במקומות עמוקים.
שירים
** "ניצוצות ואכזבות" – שיר טעון, שמדברעל קיום פנימי שברירי, מאבק נפשי וחיפוש אחר תקווה, בתוך מציאות של כאב, תקיעות, ופחד. זה שיר על אדם שחי על הקצה — לא מת אבל גם לא חי באמת, לא נכנע אבל גם לא מצליח לפרוץ. שילוב של עייפות רגשית עם הבזקי אור — ניצוצות ואכזבות לסירוגין.
** "דטרויט" – הוא שיראינטימי וכואב, שמתאר מערכת יחסים שנמצאת ברגעים של פירוק, תלות, געגוע, ואובדן שליטה. כמו הרבה מהשירים של לידר, גם כאן יש שילוב בין מציאות פיזית ברורה (דטרויט, מונית צהובה, גשם) לבין עולם פנימי סוער, מורכב וחשוף.
** "מתחמם" – שיר של תסכול נפשי, תחושת חוסר שליטה, פגיעות עמוקה וצורך נואש בפריקה. זה שיר קצר יחסית, אבל טעון במטען עצבי חזק מאוד, שמציג אדם על סף קריסה – או לפחות, על הקצה של עצמו. עברי נוגע כאן בתמות של דיכאון, ייאוש, בלבול, חיפוש אחר משמעות, ואולי גם מחשבות אובדניות – אבל לא ממקום רומנטי, אלא מקום כואב, מחוספס, כנה בצורה כמעט עירומה. במילים פשוטות אך טעונות, לידר מצליח לבטא מצב שבו אדם נאבק לשחרר, אבל לא מצליח.
** "אלוהים שלי" אחד הטקסטים הרוחניים והאינטימיים ביותר שלו — דיאלוג כן, חודר ולעיתים נואש עם אלוהים, שמשקף מבט אנושי מאוד על חוסר הוודאות, הכאב, והבלבול שבעולם ובנפש. השיר שמתבסס על "אלוהים" שלי של עוזי חיטמן, מתמודד עם שאלות על אמונה, מוסר, אחריות אלוהית, ושליטה, מבלי לנסות למצוא תשובות – אלא לשאול את השאלות הכי עמוקות בצורה פשוטה וישירה.
