שני מצבים בסיסיים קיימים במערכת יחסים: או שאנחנו בוחרים לחיות באהבה ללא תסכול, או שהפחד בוחר בנו. עדי אברהמי בחרה בפחד, ריבוי השאלות החוזרות על "איפה" ו"איך זה" מעיד על כך.  הפחד באהבה הינו מנגנון הגנה המתקיים לעיתים גם בתוך מערכת יחסים מתמשכת והוא נועד להגן  מפני פגיעה. מנגנון הגנה זה מהווה סוג של אשליה, המעניק לכאורה תחושת בטחון ושליטה אך מונע קרבה ואינטימיות לה אדם זקוק. את התסכול הזה מצליחה אברהמי להביע.
טון קולה של עדי אברהמי משדר תחושת דאגה אמיתית. הסלסול טעון רגש חושף  את מצוקתה על מצע מלודי יפה, מקושט בצליל גיטרה אקוסטית משדרגים. ביצוע טוב מצליח לעיתים לטעון טקסט שגרתי בעוצמה שאינה קיימת בו  "על הנייר". זה בדיוק השיר הזה. עדי אברהמי "כותבת" את תחושתה בשירתה, פחות במילים השגרתיות של השיר.

*** בסדנה לכתיבה יוצרת הייתי מעיר, כי שימוש במילה "משתדלת" הוא פרוזאי ומיותר. זה מה שנדרש לאברהמי לכתוב יותר שירה ופחות פרוזה.

עדי אברהמי איפה אתה

בין דימיון למציאות/ משתדלת לא לשוט/ בנהר המתפתל/ ביני לבינך
בין אמת לאשליה/ מנסה להיות צלולה/ השמיים משתנים/ כשאני איתך
גם אם עכשיו אתה אוהב/ אז איך זה שאני פוחדת?
גם אם עכשיו אתה אוהב/ אז איך זה שאני שואלת?
פזמון : איפה אתה/ וכמה ארוכה/ הדרך עד אליך
איפה אני/ וכמה עוד אחזיק/ בדרך עד אליך
איפה היית כשהיה עוד אפשר?/ אני פוחדת/ כבר זמן/ שהזמן שלנו נגמר..

בין תקווה להבטחה/ בין כל המילים שלך/ מחפשת לי מקום/ בטוח ממך
בין טירוף לשיגעון/ מנסה למצוא מקום/ מציירת לי על חול/ עוד רגע איתך
גם אם עכשיו אתה אוהב/ אז איך זה שאני פוחדת?
גם אם עכשיו אתה אוהב/ אז איך זה שאני שואלת?
פזמון : איפה אתה/ וכמה ארוכה/ הדרך עד אליך
איפה אני/ וכמה עוד אחזיק/ בדרך עד אליך
איפה היית כשהיה עוד אפשר?/ אני פוחדת/ כבר זמן/ שהזמן שלנו נגמר..

עדי אברהמי פייסבוק