עדי אלון מבכה מצב מוכר: פרפרי האהבה כבר לא מגיעים כמו פעם. זהו סימן שהקשר ביניהם עבר לשלב אחר – אולי יציב יותר, אבל אולי גם קצת שגרתי. גם עדי אלון ככל הנראה מודע לזה שההתלהבות הראשונית דועכת עם הזמן, אבל זה לא אומר שנשארו דברים טובים בקשר בין בני הזוג.
המטפורה “פרפרי אהבה” מתארת את התחושה הפיזית והרגשית של התרגשות, מתח והתרוממות רוח שמתרחשת בשלבים הראשונים של אהבה או משיכה רומנטית. זה הדימוי של תחושת הרטט הקלה בבטן, כמו פרפרים שמתעופפים, שמעידה על סערת רגשות, ציפייה, ולעיתים גם חוסר ודאות. עם הזמן, כאשר הקשר מתייצב והופך למוכר, התחושות הללו עשויות להתמתן או להיעלם. במובן הזה, היעלמות “פרפרי האהבה” יכולה לסמל מעבר מאהבה סוערת ואינטנסיבית לאהבה עמוקה, בוגרת ויציבה יותר או לחלופין, להצביע על שחיקה רגשית.
המוסיקה משדרת געגועים נוגים למצב הראשוני. הא אפשר להצית מחדש את הניצוץ? לחשב מסלול מחדש? בבית האחרון בשיר מציע הדובר – "בואי נצא הלילה למסע/ נוציא ת׳לב מהקופסה/ נתמזג עם הרוח/ לרגע תסתכלי עליי כמו בהתחלה/ נחפש לנו מקום רחוק/ כזה שיעשה לך טוב/ שתרגישי פתוח/ להוציא עליי שננקה הכל".
עדי אלון מסלסל את התחושה בעידון שאומר – פיו ולבו שווים. שירת הלב קולחת במנגינה יפה, בטון אפרורי משווע, בטון הומה של תן ללב לשיר, בעיטורים מזרחיים שנשזרים בטבעיות, מסוג השירים עליהם ייאמר – יופיים הבלעדי, הלא ידוע.
עדי אלון פרפרים
מסתכלים עלינו במבט ורוד
הם לא רואים את האפור שבצדדים
בהתחלה היינו מדברים בלי סוף
עד שנפלנו לשתיקות של החיים
הפרפרים כבר לא באים לבד
מדליק תאור כדי להחזיר אותם
שוכב פה לידך ולא נרדם
את ישנה כבר התעייפת
בואי נצא הלילה למסע
נוציא ת׳לב מהקופסה
נתמזג עם הרוח
לרגע תסתכלי עליי כמו בהתחלה
נחפש לנו מקום רחוק
כזה שיעשה לך טוב
שתרגישי פתוח
להוציא עליי שננקה הכל
בסוף היום אני מגיע לדירה
ואת יושבת שם יפה ומחכה שאחבק
בעיניים הטובות העמוקות שלך
מצאתי שם את כל האמת
הפרפרים כבר לא באים לבד
מדליק תאור כדי להחזיר אותם
שוכב פה לידך ולא נרדם
את ישנה כבר התעייפת
בואי נצא הלילה למסע
נוציא ת׳לב מהקופסה
נתמזג עם הרוח
לרגע תסתכלי עליי כמו בהתחלה
נחפש לנו מקום רחוק
כזה שיעשה לך טוב
שתרגישי פתוח
להוציא עליי שננקה הכל
