עדי כהן – במקום שלי

עדי מעלה שאלות על היחס בין האדם לעולם, בין המציאות הפיזית למציאות הרגשית, ומציעה שהדמיון הוא לא בריחה – אלא אמצעי הישרדות נפשי עמוק.

ספטמבר 25, 2025

מילים: דני רובס לחן, עיבוד, נגינה, הפקה מוסיקלית, מיקס ומאסטרינג: מתי כספי

 5/5

השיר שנכתב על ידי דני רובס והולחן והופק על ידי מתי כספי (זמן קצר לפני גילוי מחלתו) הוא שיר לירי ועדין, מדבר על מנגנון התמודדות אינטימי ונפשי מאוד עם עולם שנהיה "עמוס", "מחניק", או קשה לעיכול. זה מצב שדורש ממנו לסגת פנימה, אל מקום בטוח בנפשו, מביע כמיהה למרחב פנימי בטוח ושלו – מרחב של דמיון, פרטיות וחופש. כבר מהשורות הראשונות ("חוף שקט, חול זהוב / והים גלי / ואני יחפה / במקום שלי") ניכר שמדובר בהליכה בעולם פנימי – "החוף השקט", שמסמל שחרור, פשטות ורוגע. עדי כהן מתארת מקום אישי מאוד, מנותק מהעולם החיצון.
"בדמיון אין גבולות / הבחירה אצלי" – משפט שהוא המפתח להבנת השיר כולו — העולם הפנימי (הדמיון) מציע חירות מלאה, בניגוד למציאות, שהיא לעיתים חונקת, לוחצת, מעיקה. כל פעם שהמציאות נהיית קשה, היא בוחרת "לברוח" לתוך הדמיון. המקום הפנימי הזה לא מקובע. הוא – "אם מדבר או שדה / יער אפלולי". זהו מרחב רגשי משתנה, המשקף את הצורך שלה באותו רגע – לפעמים לאור ופתיחות, לפעמים לצל והסתרה.
עדי מעלה שאלות על היחס בין האדם לעולם, בין המציאות הפיזית למציאות הרגשית, ומציעה שהדמיון הוא לא בריחה – אלא אמצעי הישרדות נפשי עמוק.

מתי כספי, מהמלחינים הבולטים והמעודנים בישראל, יצר כאן לחן עדין, אינטימי ואישי שנושא את חותמו: מלודיה פשוטה, נוגעת ומעט מהורהרת, קצב איטי יחסית, כמעט מהלך נשימתי, הרמוניה רכה אך לא צפויה, הלחן לא מתפרץ ולא מבקש להרשים, הוא שקוף ומשרת את הטקסט. המעברים ההרמוניים מסמלים את הבריחה הרגשית: הלחן כאילו "מטייל" בין אקורדים כדי לדמות את הבריחה אל מקום אחר, חופשי יותר.
עדי כהן מבצעת את השיר בקול חם, צלול, מלא רגש – אך לא דרמטי מדי יש בה איפוק שמשרת את הדמות השירית — היא לא "צעקה" את הכאב, אלא שרה אותו ברכות, מתוך ניסיון לשמור על השקט הפנימי.
הביצוע כמעט מדיטטיבי. היא לא מנסה לזעזע את המאזין – אלא להכניס אותו פנימה בשירה שמשדרת– אני נותנת מקום לאוויר, לחופש. כשמגיעים לשורות הקשות יותר (כמו "כשלוחץ, כשמעיק") – היא מעט מהדקת את הקול, כדי להעביר תחושת מועקה. במיטבה.