עדן בן זקן מכה על חטא. מה עבר עליה? האמינה ל… חושך שהוא מלך (עדן, את מאמינה לשטות הזו?) , עברה מסלול של שקר, הרוסה בבריאות, "רקדה עם כל השדים", חשבה שהיא "מבינה את החיים", אבל עכשיו מודעת כי הייתה "מטומטמת". פתאום התפקחה, "מחייגת ליקום" (?), אבל לא עונים לה, מנסה להפעיל את "אבא" שיעזור לה "לצאת מכל החרטה", מבקשת מהשקר …. ש"ידבר אמת".
על סיעור המוחות המילולי האווילי הזה חתומים שלושה כותבים. רעים השלושה מן האחד. גם "אבא" לא מבין איך בן זקן לקחה על עצמה להתבכיין על טקסט כל כך מטומטם. אין סיכוי שהוא ייחלץ לעזרתה. יחזיר לה את השיר.
גם אם המוסיקה גאונית, השיר לא עובר בבית ספרנו. לא שווה יותר מעשרים שקל אם לחזור לבגד האודישן המנומר שלה.
ה"טרגדיה" הזו תפורה כל כך סתמי, שגם קול הזעקה הנואש לעזרה של בן זקן לא יהפוך אותו למשהו אמיתי. בן זקן מפעילה רגש. שכל – ממנה והלאה. אמה-מה: בתעשיית המיינסטרים הים-תיכונית, גם אמונה ב"אבא" הפכה סחורה זולה עוברת לסוחר.
עדן בן זקן תדע שאני פה
אבא קצת סתיתי מהדרך/ האמנתי כבר שנים לחושך שהוא פה המלך
הלכתי לאיבוד כי המצפון כבר לא עבד לי/ השקר הוא גאון התלבש לי אלגנטי
על חבל דק חיפשתי תאיזון/ המוח והלב כבר נדפקו מהעישון
חייגתי ליקום אבל אף אחד לא ענה/ הלוואי היה לי קו ישיר לדבר איתך
הייתי מטומטמת כי חשבתי שאני מבינה/ את החיים אבל וואלה אני טעיתי
אני צפיתי בחיים עוברים כמו סרט רע/ אבל בכל זאת התפללתי וקיוויתי
אני יודעת שאתה יושב למעלה/ ושומר אותי מכל הבלאגן
תגיד לי אבא איך יוצאים מכל החרטה/ בבקשה
תדע שאני פה אל תשפוט אותי/ רק תיתן לי אור ממך שישמור אותי
לא מוצאת בי מנוחה תחזק אותי/ הרי כולם בסוף לומדים
שמה שבא מהר הוא הולך ונשבר וחוזר/ רק אליך
באתי לעולם בשביל לתת/ גם ביקשתי מהשקר לדבר את האמת
כל מילה שהיא יוצאת לו מהפה זה משתלט
זה מהפנט כל הדרך אל החטא אין ב׳
עשיתי אלף טעויות רקדתי עם כל השדים/ עברתי לילות קשים לא רציתי לראות אנשים
היו לי חברים טובים היום הם כולם הרוסים






