עדן מאירי דוחס לשיר מבט על "החיים" בעידן הזה ("לאן כולם רצים?") על אנשים חלשים ש"מראים קצת יותר מרגישים קצת פחות" (משפט סתמי), וגם נוגע ב.. פסיכולוגים ש"עובדים שעות נוספות" , ומכאן הוא גולש לאהובת ליבו , מציע לה לשכה על הגב, לשכוח מהכל, העיקר שתהיה מאושרת. הטקסט הוא ממרח אקראי שמתיימר לערבב עניינים שונים ההעמסה על השיר מכל הבא ליד מייצרת תוכן שטחי מהסוג של תפסת מרובה – לא תפסת. יומרה חלולה.
עדן מאירי סומך על יוצרי שיריו. הוא יספק את קולו הדואב למנגינת הזו כדי למצות את הצד הקיטשי שבו. מדוע השיר עצוב? עדן יתקשה לענות. כזמר של בלדות הוא יעיל בסלסול רגש מתבכיין. גם אם הטקסט מרוח, הרגש רץ לפניו, ובמסלול הרדיו המתיידד במכונית בפקק – יש לו את זה. העיבוד לא ממציא שום דבר חדש, תומך היטב בקווי המתאר המלודיים של השיר. כרומנטיקה סנטימנטלית נטו זה יעבוד.
עדן מאירי עכשיו זה רק איתך בימוי : עמית ימין (אנג'ל ) צילום: ערן הורוביץ
חיים משוגעים/ אני יודע/ שברגעים קטנים/ צריך לגנוב את הזמן/ לחיות רק כאן ועכשיו
להודות לו כי כלום לא מובן מאליו
לאן כולם רצים?/ אנלא יודע/ אבל ממשיך איתם/ אנשים חלשים עם תמונות חזקות,
מראים קצת יותר מרגישים קצת פחות
עכשיו זה רק איתך/ עכשיו זה רק איתך
פיזמון: בואי נשכב על הגב ונשכח את היום/ שימי ראש אני כאן כדיי לגרום לך לצחוק,
ללכת רחוק עם החלומות שלך/ אז בואי… יש מקום כאן לשנינו בתוך הטרוף,
אם את מאושרת זה מה שחשוב, זה מה שכתוב/ לשנינו עכשיו
חיים משוגעים אז השתגענו…/ הכל נהיה מורכב/ פסיכולוגים עובדים, שעות נוספות
אתה לא תתאכזב אם תפסיק לצפות
