האם הטקסט הזה נותן תשובות למהות הקיום? זה שיר אמונה המנוסח בסוג של חשיבה המדקלמת עקרונות חיים. השיר אינו מבטא אמונה בצורה של תפילה אמוציונאלית אלא באמצעות שירה מדידטיבית המבוססת על אמירות סרק כמו "מאמין שאני אלון בסלע",  "העצב הוא הנפש אני הטבע" או "האושר הוא אדם בו יש לגעת".
עומר גונן האלה לוקח את השיר למחוזות שפעם היו מעוגנים בתרבות השאנטי, מוזיקת העידן החדש, זו שמכוונת לשיוון נפש. שחרור מדאגות ארציות, פשטות, שלווה, חיבור אל הטבע.  השירה, העיבוד לכלים אתניים, אכן מכוונים אל תחושה תרפויטית במוסיקה המושפעת ממסורות המזרח. ההרמוניה  עושה שימוש רפטטיבי במודוסים ליצירת הרגשה היפנוטית.  השיר מייצר קו מוסיקלי ללא מעברים מיוחדים, נע על מלודיה והרמוניה סולידיים. נוגע, מגיע, מלטף – פחות מחלחל. להקשיב ב – Mood נכון. כלומר: נסו לתפוס ראש. 

עומר גונן-האלה: שירה, פנטאם, בנסורי, אלי קסם-נהרן: שירה, ליראן פאס-קהת: גיטרה ובס, אלעד נאמן: כלי הקשה

עומר גונן האלה אלון בסלע  וידאו: דניאל וקטרינה אליאור סטודיו

מאמין שאני אלון בסלע/ גם אם סופה תכני אגבור עליה
כשאני דומע אני זורע/ העצב הוא הנפש אני הטבע
מאמין באדם ובשמיים/ גם בעץ ובים אני קיים
כל עוד אני קיים אזכור לדעת/ האושר הוא אדם בו יש לגעת

עומר גונן-האלה פייסבוק