אמנם האהבה ההיא פג תוקפה, אבל הוא עוד איתה, כי אין אהבה חדשה, הלבד משתלט, ועדיין יש כאב שלא נגמר.
כאב שלא נגמר? ממש לא. תקשיבו לשיר. את הסיבוך הזה הפך עילי בוטנר לחגיגת דאנס. אם אסקפיזם מוסיקלי בתקופה הזו – זה השיר הזה. מצטרף בסגנונו ללהיטים גדולים שלו ושל ילדי החוץ. מעין בי ג'יז תוצרת הארץ עם מוטיב מלודי מאוד מוכר וקליט, מונע בקצב פאנקי המותאם במדויק לקווי המתאר של להקתו.
חטופים, מפונים, חללים? – מבחינת בוטנר – The Show Must Go On, והוא עושה את זה במקצועיות ובמיומנות ליגת על. מי יכול להתווכח עם להיט מיינסטרים כזה?
עילי בוטנר וילדי החוץ כמעט שנתיים במאי – רוני קליינר
כמעט שנתיים / העצב בעיניים/ אין אהבה עדיין
ואין לי מה לכתוב/ כמעט שנתיים / ואת איתי עדיין
אנ'לא עוזב בינתיים / לא חושב על סוף
חכי עוד רגע – לא רוצה להיות לבד
חכי עוד רגע – אל תעזבי לי את היד
תגידי למה / הלב שלי עוד שמה/ חושב עם מי את קמה
ומי עושה לך טוב/ תגידי למה/ הגוף שלי עוד שמה
חולם עלייך באה/ ולא יכול לחשוב
אם את הולכת- קחי מעיל יהיה לך קר
אם את הולכת – כלום ממני לא נשאר
אולי בזמן אחר/ אולי קרוב יותר
חכי לפני שאת הולכת
כל מה שנאמר/ כאב שלא נגמר
עכשיו הזמן שלך לבחור/ לעוף רחוק אבל לחזור
כמעט שנתיים בכיתי פעמיים
שנה אחת עלייך/ שנה אחת עליי
כמעט שנתיים / העצב בעיניים
הצל שלך עדיין / רוקד על הרצפה
אם את הולכת – קחי לך משהו מתוק
אם את הולכת – אל תלכי כל כך רחוק
