ענבל ביבי מצאה את יגל אושרי או שהוא מצא אותה לדואט מעצים רגש. השיר מתחיל כנרטיב פרוזאי – "הלילה לא נרדמתי/ לחשת התעלמתי/ הקשבתי רק לאגו שלי/ עם כל מה שעברתי". מה אמר לה האגו שלה? האם זוהי תקיעות ביחסים בגלל האגו שמשתלט עליה, ואינה מצליחה לשים אותו בצד? השניים אינם מתמקדים בסוגיה הזו, ועוברים לשיר בהתרגשות, על תפילה שתיקח לעננים ועל חיים מאושרים. ביבי ואושרי זונחים את הצד הפסיכולוגי על היחסים בו נפתח השיר, ועוברים לשיר על איזו תפילה אמורפית שתיקח למרחקים ולעננים.
חיבור הלבבות והקולות במנגינה נוגה ובהרמוניה יפה אינו מכפה על הסתמיות של הטקסט. זה שיר של תן לרגש לרוץ לפניך, מבלי לרדת לעומק העניין. כשיר רגש – השניים עומדים במשימה הדואטית. הבעיה היא שהרגש מאפיל על כל מרכיב שהופך שיר קוהרנטי ואמין.
ענבל ביבי ויגל אושרי תפילה
הלילה לא נרדמתי/ לחשת התעלמתי/ הקשבתי רק לאגו שלי/ עם כל מה שעברתי
ברחתי וברחתי עכשיו אתה בבית איתי
אם רק היה לי סימן של תקווה/ הייתי נותנת הכל
אם השמיים פתוחים לרווחה/ הייתי צועקת בקול
תפילה/ תיקח אותי למרחקים/ עכשיו הלב רוצה לעוף לעננים
איתך/ נותן כוחות להאמין מגיע לי חיים מאושרים
תיקח אוויר לעוד שנייה/ נשאר מקום לעוד תפילה
זה כל דקה בוער בי/ הנשמה קוראת לי/ אולי תחזור בחזרה
משום מקום עולה בי/ הראש שלי שואל מי/ נותן לי מחשבה טובה
אם רק היה לי סימן של תקווה/ הייתי נותנת הכל
אם השמיים פתוחים לרווחה/ הייתי צועק לו בקול
תפילה/ תקח אותי למרחקים/ עכשיו הלב רוצה לעוף לעננים/ איתך
נותן כוחות להאמין מגיע לי חיים מאושרים / תיקח אוויר לעוד שנייה/ נשאר מקום לעוד תפילה
תפילה תיקח אותי למרחקים / עכשיו הלב רוצה לעוף לעננים
איתך נותן כוחות להאמין/ מגיע לי חיים מאושרים
מילה שלך היא כמו אלפי שירים/ אתה סולל לי את הדרך אל העליונים
סליחה קבל אותי ברחמים/ מגיע לי חיים מאושרים
תיקח אוויר לעוד שנייה/נשאר מקום לעוד תפילה
