ג'רוויס קוקר, המשורר משפילד חוזר ומספר סיפורים נפלאים. קוקר תמיד סיפר סיפורים נפלאים, ועבר יותר מדי זמן מאז הפרק האחרון (24 שנים מאז “We Love Life”) תקשיבו ל – Grown Ups ול-Hymn to The North כדי להבין שכדאי היה לחכות לסיפורים החדשים. .
קוקר עוסק ביחסים מיניים ומיניות של גיל הבגרות; השפעות דיסקו, עם נגיעות נוסטלגיות, וינטג’ עם ניצוצות של אובדן . “Tina” – שיר פנימי ואינטימי, אומר המון על חוסר וודאות רומנטית בגיל הבוגר במוסיקת בוסה נפלאה . “My Sex” – מבליט מיניות בשנות ה־60 וה־70 , “Grown Ups” – מחבר הנוסטלגיה לילדות ולבגרות, ומזכיר דיאלוג מתמשך של ג'רוויס עם הגיל וההורות .“Hymn of the North” ו‑“A Sunset” – חיבור למורשת של שפילד, סיום מלטף אך ברור שהשמש עדיין לא שקעה.
זהו אלבום פופ נגיש להרהורים על גיל, מיניות והזדמנויות שלא מומשו נגוע בהומור ונוסטלגיה. מוסיקלית – חסר לו קו קוהרנטי, במיוחד בהשוואה לשיאים של Pulp בעבר; ועדיין ממרום בגרותם, זהו שלב מעניין ומיוחד בדרכם, והמוסיקה מסוג יין ישן שמשתבח עם הזמן.
