Porcupine Tree מעולם לא הגיעה לשיא הזה: האלבום החדש, 'Closure/Continuation" מגיע למקום הראשון במצעד המכירות בבריטניה. זהו האלבום האחד-עשר של הלהקה, הראשון מאז שחברי הלהקה יצאו להפסקה ב-2009. הזמר/גיטריסט/קלידן/בסיסט סטיבן ווילסון, הקלידן ריצ'רד ברביירי והמתופף גאווין הריסון חגגו גם הם את חזרתם כשהכריזו במקביל ליציאת האלבום על סיבוב הופעות באירופה באוקטובר ונובמבר.
הלהקה שיתפה בסרטון ל- 'Rats Return' כמו כדי לומר: "אנחנו להקת הקאלט המובהקת שממשיכה להוכיח את עצמה.
ווילסון: "הרגשנו שיש עניינים לא גמורים. האלבום האחרון שלנו, 'The Incident', לא היה הכי טוב שלנו. נכנסנו למחזור האלבום/סיבוב/אלבום/סיבוב הופעות, כשתמיד היה חשוב להרגיש שיש סיבה לעשות תקליט חדש, שתהיה לו אישיות משלו. התרחקנו מכל זה, בלי להתכוון בהכרח.
"למעשה התחלנו לעבוד על האלבום הזה לפני 10 שנים. זה לקח כל כך הרבה זמן, חלקית בגלל שכולנו עשינו דברים אחרים וגם בגלל שככל שהזמן חלף יותר, כך הבנו שאם נחזור, זה חייב להיות משהו נהדר שמרגיש רענן. לא יכולנו רק לשרת את קהל המעריצים ולתת להם עוד מאותו הדבר".
ביקורת: אמנם Closure/Continuation אינו מאפיין את אלבומי העבר של הלהקה, אבל ללא השוואות מושכלות – ההאזנה מתגמלת מתחילתה ועד סופה ומוסיפה מדלית איכות לשגריר הפרוג-רוק סטיבן ווילסון. נראה שהשלישיה המיומנת הזו שמחה לספק לקהל הליבה שלהם, מה שנשמע כמו התחלה חדשה. במשך 48 דקות צפופות, פורקיופיין טרי מספקת חיזוק מחודש של זהות הלהקה באנרגיות מרחיבות, מעין הסכום של הכל, של חדש וישן, כפי שניסח זאת וילסון.
נאמני פרוג יקבלו אתהבס המהולל של וילסון, את טיולי הגיטרה המפוצצים של רצועות כמו "Harridan" ו-"Chimera's Wreck", מי שאינם מכירים את המןסיקה של הלהקה, עשויים למצוא נקודות גישה מזמינות בקווים של מלודיות מעוטרת בריפים מסחררים, בדינמיקת פופ-רוק מפוארת עם מסך רחב שווילסון וחבריו יוצרים. האלבום מאופיין ברמת מיומנות אינסטרומנטלית שמגיעה למיזוגים מופלאים של מורכבות קצבית ושירים המנוניים (Harridan).
וילסון לקח פסק זמן לראשונה כשהרגיש שכתיבת השירים של הלהקה הפכה נוסחתית מדי. המוסיקה של Closure/Continuation ראוי להערכה בניסיונות לשנות את הנוסחה הזו, אבל בסופו של דבר היא גם מוכיחה עד כמה הם טובים בזה וגם בזה.
