טראומת האויב המחשיך עולמות ועוקר נטוע מול התקומה – רדיפתו של העוין וחידוש הימים כקדם. שירת רבים בגוף ראשון בשפה מקראית שכתב והפיק פטריק סבג בימים שהעולם חשך עלינו. פופ הופך דאנס שהופך טראנס. המוסיקה מתערבלת והקולות המתלכדים לשירת נשמה הרמונית נכנסים למסלול מסחרר, מחזק ומלהיב. סבג גייס חברים מוסיקאים – ארז לב ארי, אביב בכר ומכלוף כדי להוציא לפועל את התחושה הסוערת שפיעמה בתוכו. הוא מסביר את התוצאה כ"תפילה מודרנית שמתחברת לטכנו של ריפוי". גם אם אינכם מבינים את התיאור, האזנה ששיר תכניס למעגל המסעיר המיוחד והחריג.
צליל חליל וקצב דאנס מעלים את הקולות על מסלול כביש מהיר. ההאטה היא מהלך שממנו נכנסים לנתיב אלקטרוני מלהיב שמתלכד עם קול תפילה יהודית מסתלסל של "מנעי קולך מבכי" (אביב בכר), שמעניק לשיר כוח מפעים, מעין עוצמת על מאגית. להתחבר ולהתלהב.

*** פטריק סבג: "בשבועיים הראשונים של תחילת המלחמה הרגשתי שהמוסיקה מתה. לראשונה בחיי דממו כל הצלילים והשירים והניגונים שמילאו אותי בכל יום ורגע. בהתחלה ניסיתי להגיע לסטודיו ולהניע יצירה, אך זה נגמר בשעה של בהייה במחשב ופזילה לחדשות כל כמה דקות. תוך כדי צפייה במראות הקשים והאכזריים נחתה עליי ההבנה שזאת לא מלחמה על אדמה, זאת מלחמת תרבות אמיתית וקיומית. רוצים  להרוג את הזכות הבסיסית של היהודים והישראלים לבית, לשפה, להיסטוריה,  ליצירתיות והתחדשות וכל מה שמאפיין את התרבות היהודית לאורך השנים.
תמיד הרגשתי שייכות לעולם הגדול. ההזדהות שלי הייתה קודם כל באוניברסלי, ואז בן אדם ואז ישראלי ואז יהודי. במהלך השבועות האחרונים הרגשתי איך הסדר בתוכי   מתהפך בתגובה למתרחש. אני יהודי, ישראלי, בן אדם, אוניברסלי, ואם זאת מלחמת תרבות – אז נלחם בה בהגברה והפצה של התרבות המפוארת שלנו. מלחמת אור בחושך. מתוך ההבנה הזאת כתבתי את המילים. תזמון היצירה נקבע לשבע דקות ועשר שניות כסימבול מייצג לשביעי באוקטובר.

פטריק סבג בבוא היום

בבוא יום יבואו אל גני
לעקור כל עץ נטוע
להחשיך עלי את מאורי
להחליש בי את הכוח

לא אשתוק ולא אמנע קולי
תמיד אצעק החוצה פנימה
אין מלבדו ואין עוד מלבדי
אחדש ימי קדימה

אשא עיני אל העולם
הגדול והפתוח
ארדוף אויבי ואשיגם
אפזר אבק ברוח

פטריק סבג פייסבוק