מכתב געגועים לאמא שאיננה. אילו חיה, יתכן שהייתה אומרת אחרי מותי – ספדי י ככה. הכי קרוב למה שאת חשה". פלורה לירון משולם השאירה את ההספד באזורי הדכדוך האפרורי. המילים – לא פואטיקה צרופה. כל מה שעבר לה בראש ובלב בשפה הכי פרוזאית. היתרון בשיר הוא ביחס הבלתי אמצעי לסיפור שלה, לגעגוע העמוק.
משפט מפתח: "את חלק ממני בכל תא בגוף אבל אני כל כך מפחדת לשכוח את כל הרגעים הקטנים האלה" (ה"אבל" מיותר).
פשטות השיר מתבטאת גם בעיבוד האקוסטי, בשירה האינטימית,  הצנועה מאוד – שמעניקה לשיר אופי הכי אישי, כאילו השיר מופנה רק לאמא. פלורה לירון משולם לא גולשת לדרמה. קווי המתאר של השיר נשארים מינימליסטיים, משדרים תמצית עצובה ואמינה  מהרגעים הקטנים שלה עם אמא. ריגושים.

*** פלורה לירון משולם: היום לפני 20 שנה אמא שלי נפרדה מהעולם, היא היתה החברה הכי טובה שלי, הבן אדם הכי קרוב אליי. כתבתי את השיר הזה בסיני אחרי יומיים של בכי, לפנות בוקר על הים. הוא נשפך ממני, בזרם חזק ואני רצתי סביבו עם מחברת מנסה לתפוס הכל. רציתי שיר שיזכיר לי אותה, את האופי שלה, את החיבור שלנו .
האמת היא שלא חשבתי שאני אשחרר אותו, אפילו להשמיע אותו לא היה נראה לי הגיוני בהתחלה. היה לי ברור שזה שיר ריפוי בשבילי. אבל אחרי שעבר קצת זמן והעזתי להשמיע ראיתי שזה עובר הלאה. אני מקווה שהשיר הזה יעשה לכם טוב למרות ובגלל העצב שיש בו"

פלורה לירון משולם הרגעים הקטנים האלה

חצי מהחיים שלי ביליתי בלעדייך ויש בי עוד חלק שמחכה שתחזרי/ כאילו עשית נסיעה ארוכה ועוד רגע את נכנסת בדלת
כמו אותו יום חיכיתי לך קמתי עם תחושה לא טובה/ נכנסת בדלת נראית עייפה ביקשת לשבת
ניגשת אליי לחיבוק איבדת את ההכרה/ אני הייתי זאת שליוותה אותך לעולם הבא
לא רוצה לתת לאובדן שלך להגדיר את כל הזיכרון שלי ממך/ היה בך כל כך הרבה יותר
אני זוכרת אותך מסבירה לי משהו בהיסטוריה עם חיוך גדול על הפנים
כל כך אהבת לראות את הרגע בו אני מבינה בגללך אני מורה טובה
היית אומרת לי יש לי שני בנים אבל רק בת אחת/ והיינו מתכרבלות יחד במיטה, היית אומרת את המלאך שלי את נשמה טובה
כשהייתי קטנה היית מקשיבה לי ואני הייתי דברנית ומאוד דרמטית
והיית אומרת לי את האמת, אפילו שמה אותי במקום כשהייתי צריכה
בבגרותי שיתפת אותי שאת מפחדת שיסתכלו עליך אחרת בגלל המחלה/ אני אמרתי לך תסתכלי על זה הפוך אולי הם יראו כמה את חזקה
הסתכלת עליי מופתעת ואמרת משפט ששבר לי את הלב/ שרק עכשיו את מתחילה להנות ממני כבן אדם בוגר
לא רוצה לתת לאובדן שלך להגדיר את כל הזיכרון שלי ממך/ היה בך כל כך הרבה יותר
היית מעירה אותי בבוקר עם כוס קפה למיטה ומפנקת עם תותים בשמנת
וכשהייתי צריכה לעשות דיאטת השמנה את דאגת שאני אשתה את כל השייקים המגעילים האלה
אהבת לשמח אותי היית משתטה ממציאה שירים וצוחקת בקול רם
וכשהיינו הולכות לעשות קניות בעיר, למרות שלא היה היית קונה לי גם וגם
תחושת ההחמצה כל כך גדולה יש כל כך הרבה דברים שרציתי שנספיק
כמו לנסוע לפריז רק שתינו לראות עוד דרמות בקולנוע ובעיקר עוד הרבה חיבוקים
את חלק ממני בכל תא בגוף אבל אני כל כך מפחדת לשכוח את כל הרגעים הקטנים האלה
לא רוצה לתת לאובדן שלך להגדיר את כל הזיכרון שלי ממך/ היה בך כל כך הרבה יותר
אני מפחדת לשכוח אני מפחדת לשכוח

פלורה לירון משולם פייסבוק