הפסנתרן צ'אנו דומינגז חוקר מתחילת דרכו כמוסיקאי דרכים ליישם בג'אז את מקורות הפלמנקו שלו. במשך קריירה של ארבעה עשורים יצר שילוב בלתי רגיל בין לאטין ג'אז, פוסט בופ ופלמנקו. הג'אז מסורתי הבלוז והסווינג מגיעים לעץ לענפי עץ הפלמנקו המסועף: בּוּלֶרִיָה, ההומוריסטי לעתים; סוֹלֵאָה, בעל האופי הנוגה יותר; אלג'ריאס; צורות של טנגו; פנדנגו, שהוא מחול זוגות עממי מלא חיים ועוד ועוד. את השילוב הייחודי של גיטרה, שירה, מקצב צעדי ריקוד ומחיאות כף, היוצר את טעמי הפלמנקו, צ'אנו דומינגז מביע במקוריות מרתקת, בתוך פסנתר אחד ובעזרת עשר אצבעות.
דומינגז, שחי כיום בניו יורק, נולד בספרד לפני 57 שנה, ולמד לנגן, משמיעה בגיטרה. בתחילת דרכו ניגן גם רוק מתקדם, הושפע מעולמות הפיוז'ן ומהרכבים כמו ות'ר ריפורט, ובמיוחד מאלילי הפסנתר ביל אוונס ותלוניוס מונק.
על פי דומינגז, אין מתאים מהפלמנקו לשידוך עם ג'אז, שהרי האלתור הוא אבן בניין יסודית בו: "בג'אז אתה מאלתר עם מבנה ברקע ובפלמנקו האלתור הוא חלק מהצורה", הוא מסביר. "בפלמנקו, בסולאה או בבולרה, הגיטריסט לא יודע מה הקנטאור, הזמר, עושה עד שמגיע הרגע, והזמר לא יודע מה הפלסטה, הווריאציה או הפראזה המלודית בין רצפים של אקורדים, שהגיטריסט הולך לנגן בעבורו".
בזכות השפה האותנטית והפייסנית שלו, הממזגת בין עולמות, רבים רוצים לשתף איתו פעולה, והוא מוזיקאי מבוקש שעבד עם מיטב האמנים במגוון עולמות מוזיקליים, אם לציין כמה: גונזלו רובלקבה, פאקו דה לוצ'יה, ג'ו לובאנו, הרבי הנקוק, ג'ק דג'ונט, ווינטון מרסליס, אנריקה מורנטה, אסטרלה מורנטה, צ'וצ'ו ואלדס, מרתה ואלדס, מישל קמילו, טומטיטו, פקיטו דה ריברה, ותזמורת הג'אז של מרכז לינקולן. מאחוריו 21 אלבומים כמוביל הרכב ואלבומו האחרון, "סקיצות פלמנקו", קיבל מועמדות לגראמי. בשנת 2016 היה מועמד ללאטין גראמי על האלבום "בנדיטו", שבו שימש מפיק ומלחין ופסנתרן לזמר הפלמנקו בלאס קורדובה, הידוע בכינוי אל קג'יו.
לאילת מגיע דומינגז במופע סולו, חירות השמורה לווירטואוזים גדולים עם ביטחון רב. שני עולמות מתקיימים יחד, בסגנון ייחודי ומשפיע של פסנתרן הממוקם כיום בין המוזיקאים הטובים בעולם. חוש מולד לפלמנקו וגישה מקורית לג'אז משתלבים יחד לקול אינדיבידואלי וחד פעמי.
צ'אנו דומינגז פסנתר
