האם שמה של הלהקה מעיד על איכויותיה? זהו שיר של הפשטות הכי בסיסית. איציק אלול, סולן הלהקה שר ש"כל העולם מתמלא בעצב", ואז כמה טוב שהיא נמצאת לצידו. מה הסיבה לעצב? מהות הטראומה? "כשמכבים לעולם את האור אפשר לראות את העצב" הוא משפט סתום וסתמי,. זו הסיבה שקשה להשתתף בצער הדובר. גם המוסיקה והביצוע המלנכולי (צבע קולי ודיקציה שמזכירים את שמוליק קראוס) לא תורמים להעמקת הנרטיב, והפן האישי של הבלדה מתמסמס. העיבוד הפשוט והיפה אינו מצליח להרים את השיר, והוא נותר ברמת ריגוש פושרת.
פשוטי הרחוב זה הזמן
זה הזמן/ שכל העולם מתמלא בעצב
זה הזמן / שאת קרובה ופשוט נשארת
כל הבדידות והריחוק והשתיקה עוטפים אותך אחרת
זה הזמן/ שכל הרחובות עומדים מלכת
זה הזמן/ שבחוץ אצלי מתנוסס כאן דגל
פזמון:
מזל שאת אומרת/ אל תדאג אני איתך עד סוף היום
מזל שאת לוחשת/ אל תדאג אני איתך עד סוף היום
כשמכבים לעולם את האור אפשר לראות ת'עצב
