במוסיקה המקומית יש מתמחים בכתיבת שירים של שבורי לב. העיקרון: שפוך הלב מול המאכזבת, תוריד ממך את כל מה שיש לך להגיד לה. ברבים מהשירים האלה, מוצאים נרטיב התקרבנות והתבכיינות ("את כל הרגעים הכי יפים זרקתי"), ומצד שני ניסיון לשכנע אותה שהכול בסדר ("אצלי הכול בסדר/ למדתי לשרוד").
גם רביב כנר מתמחה בשיר כאב ושבר ממשבר יחסים. המנעד הקולי-רגשי שלו כמו נועד לכך, שירתו משדרת נרגשות אדירה. הנסיקה מתחילה מ"אצלי הכול בסדר/ למדתי לשרוד/ הבאתי לך ת'שמש/ ואת רצית עוד", משפט שמצדיק רגיעה על פני מלודרמה.
מוסיקלית השיר וכנר עולים על הכביש המהיר כולל מנגינה מקדמת, סולו גיטרה משדרג, הפקה ממקצעת. כנר כל כך נרגש שקשה שלא להאמין שאצלו עכשיו הכל בסדר, ועדיין הזעקה משדרת טראומה. איפה הוא בדיוק נמצא? פתרונים לכנר, מה שמוביל למחשבה: האם תהיה זו דרישה מוגזמת מרביב כנר לשנות מסלול ולבדוק שירים שבהם לא חייבים להגיע אל פסגת הרגש בשירי מתקרבן אהבה?
רביב כנר אצלי הכול בסדר תסריט, בימוי: לירן סגל
נתתי לך ת'עיניים/ אז לא יכולתי לראות שאני מאבד הכול
נתתי לך ת'ידיים/אז לא יכולתי לתפוס שאני רגע מליפול
את כל הרגעים הכי יפים זרקתי/ לא זוכר כבר למה ועל מי נלחמתי
שוב פעם, שוב פעם, שוב פעם/ אני רוצה לשרוף
את הלילות הלבנים בחדר/ את הסודות שנשמרו בסתר
שוב פעם, שוב פעם, שוב פעם
אצלי הכול בסדר/ למדתי לשרוד/ הבאתי לך ת'שמש/ ואת רצית עוד
נו תתפסי אותנו/ קשה לי לעמוד/ כבר אין לי מה לתת לך/ עוד, עוד
הייתי על הברכיים/ אבל עכשיו אני רץ / ואנ'לא מתכוון לחזור
את כל הרגעים הכי יפים זרקתי/ לא זוכר כבר למה ועל מי נלחמתי
שוב פעם, שוב פעם, שוב פעם/ אני רוצה לשרוף/ את הלילות הלבנים בחדר
את הסודות שנשמרו בסתר/ שוב פעם, שוב פעם, שוב פעם
אצלי הכול בסדר/ למדתי לשרוד/ הבאתי לך ת'שמש/ ואת רצית עוד
נו תתפסי אותנו/ קשה לי לעמוד/ כבר אין לי מה לתת לך/ עוד, עוד
וגם אחרי שנגמר, פתאום זה תופס אותי/ אוסף את מה שנשבר למרות שכואב לי
אצלי הכול בסדר/ למדתי לשרוד/ הבאתי לך ת'שמש/ ואת רצית עוד
נו תתפסי אותנו/ קשה לי לעמוד/ כבר אין לי מה לתת לך/ עוד, עוד
