רביב כנר & טליסמאן בנקודה שבה נגמר האור‎‎

רביב כנר וטליסמאן בנקודה שבה נגמר האור‎‎

לא טובים השניים מן האחד. השידוך ביניהם נשמע תפור בתפרים חלשים עד פרומים. 

מילים ולחן: טל "טליסמאן" בן נון, פאר טסי עיבוד והפקה מוזיקלית: גלעד "MARKO" מרקוביץ', טל "טליסמאן" בן נון
2.5/5

שפוך חמתך על עצמך ועל כל מה שנראה לך לא בסדר מסביבך. רביב כנר את טליסמאן ניסו לחבר שיר תוכחה-מחאה עצמי נדוש  לשיר התקרבנות אקראי. יצא מין בשאינו מינו. יצור כלאיים שטחי. מצד אחד הראפר בטון נמוך שמפרט תסכול השכחה של כל מה שיושב על מצפונו מול טענות שונות על רקע מלחמות  ופגעי הרשת. מצד שני: המנעד הגבוה והדרמטי של רביב כנר שמקונן על מר גורלו – "בנקודה שבה נגמר האור/ חיפשתי מחסה בחיים שלי/ חשבתי שהייתי גיבור/ שכחתי גם את אלוהים שלי".
זו אינה רק בעיה של טקסט סתמי (איפה נגמר האור? למה חיפש מחסה? מי האלוהים ששכח?) אלא של שני שני זמרים, שהחיבור ביניהם נשמע מאולץ / מקרי ממש כמו שהטקסט מתפזר לכל מיני כיוונים, חסר אחידות וחוט שדרה תמאטי. במקרה של כנר את טליסמאן – לא טובים השניים מן האחד. השידוך ביניהם נשמע תפור בתפרים חלשים עד פרומים. 

רביב כנר & טליסמאן בנקודה שבה נגמר האור‎‎ תסריט, בימוי: לירן סגל

שכחתי מזה עקרונות וערכים/ שכחתי מזה ליהנות מהחיים/ שכחתי לדבר עם סבתא בשבת ולהגיד לה שהיא נראית עדיין בת 20
אני שכחתי מה זו מוזיקה טובה/ אנשים אמיתיים ולא בובות משעווה/ שכחתי שברשת יש רק פורנו ופרסום וכמה לייקים זה הכול רחוק שנות אור מאהבה
שלחנו ילדים לשטח אש בצוק איתן/ ועד היום הם עוד סוחבים בלב מטען/ שכחנו הם צריכים עכשיו עזרה אצלם בראש יש מלחמה/ אבל גיבורים לא מדברים עם הקב"ן
שכחתי איך הולכים אחרי הלב/ סיגריות מתוקות לא מפיגות את הכאב/ איבדתי כבר את כל הסבלנות והיכולת להקשיב ולהכיל את האנשים שאני אוהב
בנקודה שבה נגמר האור/ חיפשתי מחסה בחיים שלי/ חשבתי שהייתי גיבור/ שכחתי גם את האלוהים שלי
שכחתי את נפשי/ לתת לאמא נשיקה ולאחל לה יום טוב/ שכחתי את כל מי שאהב אותי חזק באמת חזק באמת
שכחתי מה זה לעצור ולעזור/ לתת יד לקשיש רק לעבור את הרמזור/ אישה בהריון חוצה את הכביש עם עגלה ושקיות ויש פה אלף שלא מפסיקים לצפור
אולי קיבלתי רק טוב מידי מהר מאוד התרגלתי/ התבלבלתי קצת עם עצמי אולי ועד היום לא מחלתי/ טעמתי מהתהילה ואז עלה השתן והתמסטלתי
הייתה לי אז אישה טוב ואני התבלבלתי התבלבלתי רק פזלתי/ סליחה שכחתי לבקש סליחה שוב שכחתי גם את אבא/ יצא לעוד משמרת עבודה ואני ישן לי לילה בסבבה
שכחתי מזה רגשות עד ששוב הרגשתי את הכאב/ שכחתי גם אצל האקסית את הלב…
בנקודה שבה נגמר האור/ חיפשתי מחסה בחיים שלי/ חשבתי שהייתי גיבור/ שכחתי גם את אלוהים שלי

רביב כנר פייסבוק

 

share

0 אהבו את זה

share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן