Ballads של ג’ון קולטריין, שיצא בשנת 1963, נחשב לאחד מהאלבומים המיוחדים בקריירה שלו ושל הרביעייה הקלאסית שלו – ג’ון קולטריין (סקסופון טנור), מק’קוי טיינר (פסנתר), ג’ימי גאריסון (קונטרבס), ואלווין ג’ונס (תופים). הוא שונה מרוב העבודות המוכרות של קולטריין, שמאופיינות לעיתים קרובות באלתור אינטנסיבי, ביצועים מורכבים ואנרגיה עזה. Ballads מתמקד דווקא ברוך, באינטימיות ובתחושת רוגע.
קולטריין והרביעייה מצליחים להכניס עומק רגשי עצום לביצועים, גם כשהם מנגנים עיבודים יחסית פשוטים. המנגינות מבוצעות ברוך וברגישות נדירה, באינטראקציה יוצאת דופן – מק’קוי טיינר תורם בצלילים הרכים של הפסנתר, גאריסון מספק בסיס יציב ועדין, ואלווין ג’ונס מצמצם את התופים למקצבים שקטים ותמיכה אלגנטית, רחוק מהסגנון המתפרץ האופייני שלו.
האלבום כולל פרשנויות של סטנדרטים ידועים כל קטע נבחר בקפידה כדי להתאים לאווירה המלנכולית והעדינה של האלבום.
Ballads מציג צד פחות מוכר של קולטריין – כזה שמתרכז בפשטות, יופי וכבוד למסורת של הג’אז המלודי. זהו אלבום שבו הוא פונה גם למי שאינם בהכרח חובבי ג’אז או אוהבי הסגנון הקצבי והמורכב יותר שלו.
Ballads התקבל באהדה על ידי מבקרים ומאזינים, אך גם עורר מחלוקת בקרב חלק ממעריציו של קולטריין, שציפו ממנו להמשיך באקספרימנטליות ובפריצת גבולות. עם זאת, הוא הוכיח את יכולתו המוזיקלית הרחבה ואת רגישותו כאמן. האלבום נחשב עד היום יצירת מופת שמתאימה למי שמחפשים ג’אז אינטימי, נוגע ועמוק

רביעיית ג'ון קולטריין בלדות

• Bass – Jimmy Garrison
  
• Drums – Elvin Jone
• Piano – McCoy Tyner
  
• Tenor Saxophone – John Coltrane