אוסף כפול שיצא בשנת 2001 ומאגד את מיטב שיריו של רוד סטיוארט משנות ה‑70 ועד תחילת שנות ה‑2000. דיסק ראשון – A Night Out: שירי רוק ופופ קצביים דיסק שני – A Night In: בלדות ושירים רכים, אף רומנטיים יותר. האוסף כולל שירים מהתקופות השונות של הקריירה, החל מהדיסקו ועד מוזיקת פופ רכה ובלדות. רוב השירים היו להיטי פזמונים בבריטניה ו/או בארה״ב. האוסף מייצג את שלביו המוזיקליים של סטיוארט. רוב מה שמקבלים הוא הדיסקו והפוסט-דיסקו של סטיוארט, כשחלק מהשירים כבר עברו את תאריך התפוגה שלהם.
סטיוארט זמר מחונן שעשה עבודה נפלאה עם Faces וג'ף בק, מחבר בין "האם אתה חושב שאני סקסי?" ל"מגי מיי", שני שירים שהם סיפור ההצלחה שלו.
"Maggie Mae" כאן, כפי שצריך להיות, אבל הגרסה של "Reason to Believe" של טים הרדין שמגיעה בסוף הדיסק השני היא הקלטה מחודשת נחותה מתקופה מאוחרת.
האירוניה בקריאה לאוסף שני הדיסקים הזה בשם The Story So Far" (הסיפור עד כה") היא שהוא מספר רק חלק מהסיפור, ומשמיט את השיר האחד, השיר המפואר "Every Picture Tells a Story" משנת 1971 מהאלבום הנושא את אותו שם, שהיה נותן לכותרת האנתולוגיה הזו אמינות אמיתית. הוא יודע איך לבחור שיר טוב לגרסת כיסוי, כמו הגרסה שלו כאן ל-"Downtown Train" של טום ווייטס.
האוסף מצליח לסכם כמעט 30 שנים של קריירה מוזיקלית עשירה – מקטעים רוקיים קצביים ועד בלדות רגשיות. עם שירים נדירים ושיתופי פעולה מיוחדים, הוא מספק חוויית האזנה עשירה. אף שהוא לא לגמרי מקיף (חסרים כמה להיטים מרכזיים), האנתולוגיה הזו כנראה תספיק למאזין המזדמן שהכיר את סטיוארט בתקופת ה-MTV, גם למי שלא ידעו אותו שרוצים להכיר אותו לאורכו ולרוחבו.
