אני מאלה שקורא טקסטים לפני שמאזין ליצירה השלמה. רום שינדלר כתבה שיר שנראה כמו תרגיל טכני בסדנא לכתיבת שירים. שינדלר מביעה געגוע לאהוב אחרי שנה שנפרדו. הרגשות צפים מחדש. היא מבקשת לחדש יחסים לאט ובהדרגה. השיר כתוב פשוט, חסר ברק פואטי, נטול עומק. צריכים שאר רוח מוזיקלי כדי להלחין שיר כזה.
המנגינה וקצב הדאנס שנע בין לייט לסוער מניעים את הטקסט, משיבים רוח במפרשיו הרפויים. קולה הדואב-מתרגש של שינדלר הופכים את השיר לפופ נגיש על נתיב מיינסטרים מיד טמפו Radio Friendly. מה מעבר? אל תחפשו "מעבר". הביצוע נשמע מעט מרופרף. אולי אין כאן יומרות. זוהי הצורה המרצה והמספקת עבור פופ פשוט, אפילו בלי להתבסס על אופנות הפקה מתקדמות. המנגינה היא שמניעה את השיר הזה, כל השאר (טקסט, הבעה) משאירים בתחושה של שיר שגרתי שיילחם על מקומו בפלייליסטים של תחנות הרדיו.
רום שינדלר ניקח את זה לאט קונספט, בימוי ועריכה: איה זך
עכשיו אחרי שנה/ עדיין לא נרגע/ הרגשות צפים עולים/ מזכירים אותך
אז בוא תיקח אותי/ תבוא מצד שני/ בלי להגיד מילה/ תהיה כאן בשבילי
בוא ניקח את זה לאט/ תבטיח לי עוד פעם אחת/ שתהיה תמיד איתי
לא משנה מה יעבור בנינו
בוא ניקח את זה לאט/ חבק אותי תחזיק חזק/ כי עכשיו זה אמיתי
לא משנה מה עוד יגידו
אולי עבר כבר זמן/ ואתה עוד לא כאן/ במכונית אתה נוהג
לא מבין לאן
עבר לו עוד שבוע/ עולה בי געגוע/ תסכים איתי
פתאום הפכת משוגע
זה אני ואתה ונשאר לקוות/ שני אנשים מגשימים חלומות
יום ועוד יום יעברו הסופות/ גשם ישטוף את הכל, נהרות
בוא ניקח את זה לאט/ תבטיח לי עוד פעם אחת
שתהיה תמיד איתי/ לא משנה מה יעבור בנינו
