רונה קינן וברי סחרוף – מבול

המבול של רונה קינן חזר כצונאמי רוק בדואט עם סחרוף לציון 20 שנה לאלבומה הראשון "לספור בספירה לאחור"

ינואר 21, 2025

מילים: רונה קינן, אלונה קמחי, יהלי סובול, מאיה בקר לחן: רונה קינן עיבוד והפקה: רונה קינן, אורי קוטנר, ערן ויץ, יונדב הלוי עיבוד מיתרים: אדם שפלן ותומר הררי רונה קינן: שירה, גיטרה ברי סחרוף: שירה, גיטרה אורי קוטנר: בס יונדב הלוי – תופים אבנר קלמר – כינור יעל שפירא – צ׳לו

 4.5/5

"אם נשרוד את המבול הפעם/ כל חיוך יהיה שונה, נגוע", קחו את המשפט הזה בפני עצמו בפרספקטיבה של התקופה. הוא החזיר לאחד השירים האיכותיים של רונה קינן – גם בזכות הדואט עם ברי סחרוף בהופעה בבארבי לציון 20 שנה לאלבומה הראשון "לנשום בספירה לאחור" – ביצוע שהעניק לשיר ממד עומק חד פעמי.
“מבול” הוא שיר שמספר סיפור על סערה פנימית בדרך עמוקה ומטלטלת. הטקסט המופשט אך מלא הרגש, בשילוב עם הלחן המדויק והביצוע של רונה קינן, הופכים את השיר ליצירה מפעימה ומעוררת הזדהות.
המבול מתפקד כמטאפורה מרכזית בשיר. הוא עשוי לסמל הצפה רגשית, חוסר שליטה, או שבר שמביא עמו טיהור והתחדשות. כמו סיפור המבול שמבטא סוף והתחלה חדשה. הדוברת מתארת חוויה רגשית סוערת, ולעיתים בלתי ניתנת להבנה. קינן משתמשת בשפה עשירה וביטויים מטאפוריים כדי לייצר אווירה רגשית חזקה. דימוי המים מייצר תחושה של חוסר יציבות ונדודים.
הטקסט נכתב בגוף ראשון מתוך עומק רגשי נשמע כמעט וידויי.
המוסיקה משדרת את הסערה הרגשית שמובעת בטקסט. השיר נבנה בצורה הדרגתית, החל מפתיחה שקטה ומינימליסטית, דרך התפתחות רגשית באמצע, ועד לסיום דרמטי.
הסולם המינורי שבו כתוב השיר מעצים את תחושת העצב והכאב. המעברים ההרמוניים משדרים תחושת אי-שקט ומתח שמתאים לאווירת השיר. הקצב האיטי יחסית והשימוש במקצבים רכים ומעודנים נותנים תחושה של מים שזורמים, אך גם של משקל רגשי כבד. יחד עם זאת, דינמיקה משתנה נותנת תחושת דרמה שמדמה “מבול” פנימי.
ההגשה הקולית של קינן בביצוע המקורי אופיינה ברגישות ופגיעות, והעצימה את המשמעות הרגשית של המילים. הדואט בלייב העצים את הדרמה בעיבוד עשיר לגיטרות חשמליות ולכלי מיתר שהוסיף רובד משמעותי לשיר. המבול חזר כצונאמי רוק.

צילום סטילס: אורית פניני