מהי אהבה? אחרי שתקשיבו ל – All This Love של רוסו וויינברג – תדעו כנראה פחות. הקול הנשי הרך הנוגה מבקש "אל תאמר את זה יקירי מפני שאתה שקרן". הקול הגברי לא נשאר חייב – "כל מה שאת אומרת זה שקר".
לפי הטון של המזמרים באנגלית, עדי ויינברג וארז רוסו (נשמע כהתגלמות המטמורפוזה של אותו רוסו המוכר מ"ג'ירפות") לא קורה כאן שום דבר דרמטי מדכדך. המוסיקה בסגנון פולק-קאנטרי מושרת בנועם, מלטפת יותר מאשר מדפרסת. זה הקו שיישמר לאורך הדיסק (9 שירים) של רוסו את ויינברג, משיר הפתיחה Stay, שקובע קו סגנוני אקוסטי רך מלנכולי של שירים על יחסי בינו-בינה שיעבור לאורך האלבום.
I wonder if you'd stay/ If you knew the things I've kept away / I wonder what you'd do/ Would you charge me with your hate// You never really knew/ Just how terribly I needed you/ You were nowhere to be found/ I was falling fast into the ground/ Have I lost, have I lost you
"אינך יודע כמה נורא הייתי זקוקה לך" שרה עדי בקול רך, ספוג צער. מופנם רגש. הבית החוזר ("האם איבדתי אותך?") מתנגן במנגינה נוגה מתוקה. השיר נשמע יותר כצער מנחם מאשר דרמת שוברת לב.
האווירה העגמומית אופפת גם את Travel, דו שיח בינו ובינה. הוא תוהה על עצמו בקול שברירי, היא, בקולה הענוג, כבר רוצה להיות אתו בטיול סביב העולם, לספור כוכבים. גם כאן המנגינה היפה וההרמוניה הקולית אינם זקוקים להאזנה שניה כדי להתיידד. יופייה של הסולידיות בטון, באווירה, בהפקה המוסיקלית הפונקציונאלית.
I wish that I could see/ What the hell is wrong with me , but I don't/ Now I'm getting there, but it's getting so hard/ I guess I should have known/ The way to let it go, but I don’t/ Now I’m getting there and it’s breaking your heart// I wanna travel the world with you/ Counting the stars/ I wanna do everything you do/ Counting the stars
גם ב – Wake Up, אנחנו נמצאים באותו הסרט מכל בחינה מוסיקלית. היא רצתה שהוא יתעורר, אבל הוא נאבק בשנתו, נתן לחלומות להשתלט עליו. וגם כאן – אותו קצב, אותה אווירה.
ב – All The Live Songs מצאתי מעבר קצבי דרמטי שמשנה מעט את קו האווירה. שיר שאומר – "כל שירי האהבה הם טעות" בשורות שמשדרות פסימיות:
This road is too long for you to wait
This life is too short for you to waste
It's been the hardest day
Bringing You Down ממשיך מוטו פסימי באשר ליחסים ביניהם: היא נהגה לאמץ דברים שהוא אמר לה בלילה. היא שמרה את כל החלקים מהימים האלה. עכשיו הם ממוסגרים. הוא האמין שיש סיכוי, שהחיים הם כמו גשר שחוצים. היא לא האמינה שמילים יביאו לשינוי. מבחינתה, אין בשורות – I know I'm bringing you down. למרות הטראומה הקיימת בשיר, הלחן והטון של הדואט משדרים אווירה רומנטית מהורהרת נוגה בהרמוניה יפה. ההפקה הפולק-אקוסטית למהדרין מחדדת קווי המתאר של המנגינה ומבליטה את הדואט הווקאלי.
היופי המלודי, ההרמוניה המלטפת, הטון האחיד שהם יתרונם של רוסו וויינברג, הופכים לחיסרון מסוים, תחושה שכל הנרטיב שלהם טבול באותה אווירה חד גונית, כאילו הם שרויים בחלום, ובא לך להגיד – תתעוררו. תביאו מעט גוונים אחרים, ובכל זאת היופי הזה מהלך עליך קסם.
Stay, Travel, Wake Up, What Would You Do, All Love Songs, Bringing You Down, All This Love, My Man, Long Way Down
וידיאו: All This Love
תגובה אחת