להקת הרוק האנגלית Roxy Music הוקמה על ידי הסולן בריאן פרי והבסיסט גרהאם סימפסון בשנת 1970. הם גייסו את נגן הסקסופון והאבוב אנדי מאקיי ואת נגן הסינת' בריאן אינו Eno (ש"טיפל" בכלי הנגנים האחרים באמצעות הסינת' שלו). המתופף פול תומפסון הצטרף ב-1971. הנגינה ה"שרירית" שלו עזרה לשמור על הרוק הניסיוני של הלהקה נגיש. הגיטריסט פיל מנזנרה היה הגיוס האחרון, שהצטרף זמן קצר לפני שהאלבום הראשון של הלהקה הוקלט ב-1972.
הם הגיעו מרקעים שונים: מנזנרה גדל באמריקה הלטינית, מאקיי קיבל הכשרה קלאסית, בעוד , פרי ו-Eno הגיעו מרקע של בית ספר לאמנות. המשותף לכל החברים היה ההשפעה של האוונגרד של Velvet Underground. הניסויים של אינו עם סינת'ים ואפקטים של טייפ היו יוצאי דופן עבור להקת רוק מבוססת שירים. רוקסי מיוזיק ביקשה לטשטש את הגבול בין אמנות גבוהה לאמנות פופ, ויצרה מוזיקת פופ פוסט-מודרנית.
הלהקה התפרקה ב-1976, והתאחדה מחדש ב-1978 כדי להקליט את Manifesto. ,ההרכב צומצם לשלושה חברים עיקריים – פרי, מאקיי ומנזנרה לאחר שפול תומפסון פרש ב-1980. אלבומי האיחוד של הלהקה היו פופיים יותר ופחות ניסיוניים מאלבומיהם ה ראשונים.
למרות היותה להקה עם נטיות ניסיוניות-אלטרנטיביות – רוקסי מיוסיק הצליחה מסחרית מעבר למשוער. כל שמונת אלבומי האולפן שלהם הגיעו לעשרת הגדולים בבריטניה. הסינגל מספר 1 היחיד שלהם, טייק מקסים ל-'Jealous Guy' של ג'ון לנון שיצא ב-1981, לא מופיע באף אחד מהאלבומים שלהם.
he Best of Roxy Music הוא אלבום הלהיטים הגדולים ביותר של להקת הרוק האנגלית Roxy Music, שיצא בשנת 2001. לפחות שיר אחד מכל שמונת אלבומי האולפן של הלהקה מיוצג, כמו גם סינגלים שאינם מכללים באלבומים.
Roxy Music – Jealous Guy
אלבומים נבחרים
1972 – Roxy Music
1973 – For Your Pleasure ,Stranded
1974 – Country Life
1975 – Siren
