רותם כהן ובן צור דחסו לשיר מכל הבא ליד במובנים מקראיים – נביאי שקר (שמתנבאים בשם אלוהים דברים שלא שמעו ממנו), עומד בשער (גואל, מציל), הליכה במדבר (מסעות בני ישראל), מעשי צדקה, כדי לבסס את מבע האמונה באל והציפיה לניסים.
פרט למשפט הפותח המיוחד "והימים אותם ימים כמעט ימי בצורת/ עוד מחפש להתנחם בשלוליות", הטקסט העוסק במהות האמונה לא קוהרנטי, ניסיון אקראי לכרוך סיטואציות השאובות מהמקורות בהיבט היהודי הכללי והאישי.
המוסיקה מוליכה את המילים לכביש המרכזי במנגינה נגישה, בעיבוד פופ מזרח-מערב קליל משדרג. השירה של כהן ובן צור ורבת נשמה, ושמדובר באמונה – אתה לא יכול שלא להאמין שהם מתכוונים למה שהם שרים.
רותם כהן בן צור לא לבד
והימים אותם ימים כמעט ימי בצורת/ עוד מחפש להתנחם בשלוליות
לאן שלא תלך תשים לעצמך תזכורת/ יש עוד ענן שמחכה לי באיי שם
האדמה כבר עייפה ואין עומד בשער/ כיכר השקר מלאה בנביאים
חומת העיר העתיקה פתקים פתקים של צער/ בחדשות חזו כבר אלף תרחישים
פזמון: לא לבד זה נותן לי כוח/ לחזור הביתה עם תשובה עכשיו בטוח
רק האמונה מחזקת אותי/ ולא תיפול יותר הרוח/ כשאתה כאן איתי….
בית ב׳
והימים אותם ימים עכשיו זה סוף החורף/ ולאביב הזה יש אלף זוויות
לכל פושטי היד אני מוסר את כל העודף/ צדקות קטנות גורמות לי להמשיך לחיות
הולך הולך לי במדבר ולא מוצא לי מים/ בתוך ליבי אני עוד מתפלל לנס
הדרך לא תהיה קלה אבל עומד בינתיים/ הלוואי שבסופה אזכה להיכנס
