רז פרסטן – ביג

"ביג” הוא שיר רוק מחוספס על חלום הצלחה, אבל למעשה זה שיר על חוסר אפשרות להיות אמן רוק גדול בישראל. הוא עובד כי הוא מחבר שלושה מתחים: אינדי מול מיינסטרים, ישראל מול חו״ל, אמת מול חשיפה, ולכן האנרגיה לא מרגישה מרד אלא דחיפות קיומית

פברואר 13, 2026

מילים- רז פרסטן לחן – רז פרסטן, שליו ורד עיבוד- שליו ורד הפקה מוזיקלית – שליו ורד

 4.5/5

"ביג” של רז פרסטן הוא רוק מהיר, מחוספס וכמעט פאנקי-פוסט-פאנק. הליבה הטקסטואלית נשמעת כהצהרת דור. הוא לא מדבר על הצלחה. הוא מדבר על התנאים להיות בכלל נשמע. הלהקה מצהירה בדף המידע כי שואבת השראה מלהקת כ-Turnstile ומ – של Fontaines D.C.. כלומר: אנרגיה של הארדקור + ניכור עירוני + טקסטים כמעט מדוברי-שירה.
הרעיון המרכזי – להיות גדול כדי להתקיים. המשפט החוזר: אתה חייב להיות ביג כדי שמישהו יקשיב. זו אינה יהירות אלא כתב אישום. השיר טוען: בישראל לא מקשיבים לאמת – מקשיבים לנפח. כלומר אין מדרג ביניים, אין "להקה טובה”, יש רק "הדבר החם הבא”.
השיר בנוי כמו מסלול חיים של מוזיקאי צעיר: החלום מתחיל בת״א ("בוקר טוב על פלורנטין"), הישרדות (מלצרות, עבודה צדדית), מציאות קוטעת קריירה ("יש לך קהל אבל במילואים”), שוק קטן ("כותב בעברית") מול בריחה תרבותית (ברלין, מבטא מזויף), ועדיין הבחירה להישאר – "אני הולך להיות ביג". אין כאן פנטזיית כוכבות. הדובר מבין את המשחק: זייף את המבטא / אבל נולדת במדבר. כלומר: הבעיה היא אינה רק התעשייה – האמן עצמו משתתף בהעמדת הפנים. זו ביקורת גם פנימה, לא רק החוצה.
ת״א בשיר אינה בית ולא אויב. היא מסלול ריצה במקום. מאפיינים – עבודה אינסופית, הופעות קטנות, חלומות גדולים, קהילה שמדברת הרבה ושותקת מוזיקלית. כולם אומני רחוב / אבל הוא ריק – שורה מפתח: עודף יוצר חוסר משמעות.
החלק הפוליטי בבית האחרון משנה זווית: כל אדיוט יכול להיות פה שר בכנסת. רוצה להיות אומן עצמאי בישראל / תוציא תסכינים שחק איתם תופסת המסר: בישראל כוח ≠ עומק, גם באמנות – כוח מנצח אמת.
הסאונד המהיר והדיסטורשן אינם רק אסתטיקה הם רעיון: זו אינה אין בלדה כי אין זמן להתבוננות, הגרוב חי ואגרסיבי גרוב משדר תחושת נואשות. המוזיקה נשארת קטנה ודחוסה אבל מצליחה להעצים את הטקסט שרוצה להיות גדול.
"אני הולך להיות ביג" אינה הצהרת ניצחון.. זו החלטה לשחק במשחק למרות שהוא פגום, כי אם לא אהיה גדול, לא אהיה בכלל.

"ביג” הוא שיר רוק מחוספס על חלום הצלחה, אבל למעשה זה שיר על חוסר אפשרות להיות אמן רוק גדול בישראל. הוא עובד כי הוא מחבר שלושה מתחים: אינדי מול מיינסטרים, ישראל מול חו״ל, אמת מול חשיפה, ולכן האנרגיה לא מרגישה מרד אלא דחיפות קיומית.. זה לא שיר שרוצה להיות מפורסם.. זה שיר שמפחד להיעלם.