אושר כהן כינס 50 אלף איש בפארק הירקון. למי נשמטה הלסת? מילא – עומר אדם, אייל גולן, עדן חסון, עדן בן זקן – אבל אושר כהן?! מישהו כתב שהוא אפילו לא במעמד סלב או זמר על, אז מה קורה כאן?
אולי נודה סוף סוף במציאות החדשה: אושר כהן משלים את תמונת המהפך בהרגלי צריכת המוסיקה בישראל.
עד אמצע שנות השבעים – הפופ הים תיכוני היה בעיקר בשולי החברה הישראלית, בקרב קהילות המזרח. מוסיקה זו, ששילבה השפעות מצפון אפריקה, תימן, יוון וטורקיה, הייתה תוצר של מסורות מוזיקליות מזרחיות ושירת פיוטים שהתפתחו בקרב יהודים ספרדים ומזרחים. בשנות ה-70 וה-80, האמנים הים תיכוניים החלו להקליט את שיריהם על קסטות, שנמכרו בשווקים ובחנויות קטנות. המדיה הזו הייתה זולה ונגישה לציבור הרחב, ועקפה במידה רבה את ערוצי המדיה המרכזיים שנשלטו אז בעיקר על ידי מוסיקה מערבית.
בשנות ה-80 חל שינוי במעמד המוזיקה הים תיכונית, עם הופעתם של זמרים כמו זוהר ארגוב, חיים משה, ואחרים שהצליחו לפרוץ אל המיינסטרים הישראלי. ההתעניינות הגוברת בז’אנר זה נבעה בין השאר מתחושת התסכול והניכור שחוו קהילות מזרחיות, והצלחת הזמרים הללו שיקפה גם את השינוי במאזן הכוחות החברתי והתרבותי בישראל.
בשנות ה-2000, מוזיקה ים תיכונית כבר הייתה חלק בלתי נפרד מהמיינסטרים הישראלי. זמרים כמו אייל גולן, שרית חדד, משה פרץ, הצליחו להכניס את הסגנון הים תיכוני לפלייליסטים של תחנות הרדיו המובילות, תוכניות טלוויזיה, ואפילו זכו בהכרה במוסדות התרבות המרכזיים.
המוזיקה הים תיכונית עברה מהפכה משמעותית בעשור האחרון בישראל, והפכה חלק בלתי נפרד מתעשיית הפופ המיינסטרימי. היא פונה לקהלים גדולים, וכיום היא מובילה את תרבות הפופ הישראלית.
השינויים הללו כוללים את המיזוג המוצלח בין סגנונות ים תיכוניים לפופ מערבי, והכנסת אלמנטים של אלקטרוניקה והיפ הופ. אמנים כמו אייל גולן, עומר אדם ועדן חסון, שלוקחים חלק חשוב בשינויים אלה, הפכו למובילים גם במצעדים הארציים וגם בתרבות הפופולארית הרחבה. תכנים שהיו מזוהים בעבר עם הז’אנר, כמו אהבה, לב שבור וחיים יום-יומיים, מקבלים היום ביטוי חדש, המשלב את חיי היומיום של הדור הצעיר עם המסורת התרבותית.
השפעתם של אמנים צעירים וחדשים בסצנה הזו היא משמעותית, ובמיוחד השילוב של השפעות גלובליות עם אלמנטים ים תיכוניים מסורתיים. השירים הפכו יותר קצביים, ההפקות יותר יוקרתיות, והתכנים משקפים את השינויים החברתיים והתרבותיים בישראל.
בנוסף, החשיפה הרבה ברשתות החברתיות והיכולת להגיע לקהל רחב דרך פלטפורמות כמו יוטיוב וטיקטוק האיצו את תהליך השינוי, והפכו את המוזיקה הים תיכונית למשהו הרבה יותר דינמי ונגיש.
ניתן לומר שהמציאות החדשה בפופ הים תיכוני בישראל משקפת את מגמה במיזוג בין ישן לחדש, בין מזרח למערב, ויוצרת סגנון המגדיר מחדש את התרבות הפופולארית בישראל.
עומר אדם ואייל גולן נחשבים לבולטים במכירת כרטיסים להופעות יותר משלמה ארצי ועידן רייכל. עומר אדם ממשיך לשבור שיאים עם הופעות באצטדיונים גדולים. בשנת 2019 הוא הופיע בפני 50,000 אנשים בפארק הירקון, והכרטיסים להופעתו באצטדיון סמי עופר נמכרו בתוך שעה אחת אייל גולן אחריו בהופעותיו באמפי קיסריה ואצטדיון בלומפילד – חמש פעמים סולדאאוט.
שניהם ניחנים ביכולות ווקאליות מרשימות, הפקות ענק בעלות אנרגיה גבוהה, השירים שלהם נוגעים בנושאים אישיים ורגשיים כמו אהבה, פרידה, שמחה ועצב, מה שגורם למאזינים להתחבר מה שהופך את המוזיקה שלו לאטרקטיבית לקהל רחב ומגוון.
הם אמנם מתאימים את עצמם למגמות המשתנות במוזיקה, אבל מקפידים לשמור על קו שמחניף למעריציהם ולבחור שירים בעלי פוטנציאל הצלחה גבוה. .זו הסיבה שהמוזיקה שלהם פונה לקהל רחב, כולל צעירים ומבוגרים כאחד, מה שמקנה להם יתרון משמעותי בשוק המוזיקה על פני ז'אנרים אחרים. .
לשניהם ביצועים משותפים עם אמנים אחרים שמרחיבים את החשיפה שלהם ומושכים קהלים חדשים. שניהם בולטים באסטרטגיית ניהולית ליגת על של של הקריירה, חשיפה בתקשורת ובמדיה חברתית.
ההצלחה של הפופ הים תיכוני בישראל משקפת שינוי עמוק במבנה החברתי והתרבותי של החברה הישראלית, שבו תרבות מזרחית שהייתה פעם בשוליים הצליחה להפוך למרכזית ולמזוהה עם הזהות הישראלית המודרנית.
*** מה בין מוזיקה מזרחית למוזיקה ים תיכונית?
בעבר זמרי הזמר המזרחי נקראו 'זמרי קסטות', שירים שנחשבו רדודים כמעט ולא ניתן היה לשמוע אותם ברדיו, ובטח שלא בתחנות רדיו מובילות כמו גלגל"צ. השינוי המשמעותי חל עם זוהר ארגוב ז"ל שאת מרבית שיריו כתב עבורו אביהו מדינה.ביניהם: "הפרח בגני", "אל תשליכני לעת זקנה" ו"אלינור". זמרים מזרחיים נוספים שעשו חיל בזמר המזרחי הם: חיים משה, ישי לוי, איתי לוי אייל גולן, קובי פרץ ודודו אהרון, ובגזרה הנשית שרית חדד, מרגלית צנעני וזהבה בן.
האם מוזיקה מזרחית ומוזיקה ים תיכונית חד הם? , יש המשייכים את המוזיקה המזרחית למוזיקה 'כבדה' יותר שמתבססת על סגנון המוזיקה הערבית כדוגמת 'אום כולתום' בליווי סלסולים רבים וכלי נגינה אותנטיים. תומכים בגישה זו מכנים את המוזיקה המזרחית 'מוזיקה קלאסית מקורית של הזמר המזרחי' ואת המוזיקה הים תיכונית כתערובת של מוזיקה מזרחית עם השפעות מערביות-מודרניות ישראליות.
