השיר "ירח" של שלמה ארצי הוא אחד השירים המרכזיים והמכוננים בזמר העברי, ונחשב בעיני רבים ליצירת מופת אישית, פיוטית ומוזיקלית. הוא מתאר מסע חיים של הדובר – מילדות ועד בגרות – דרך סמל הירח, שנוכח בשיר כתזכורת מתמדת ליופי, לזיכרון, לתקווה ולכאב.
השיר נע בין אוטוביוגרפיה רגשית, אהבה, פרידה, הצלחה וכישלון, ושוזר את הירח כסמל מרכזי לכל אלה.
בית ראשון: זיכרון ילדות – "וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי…" התרחשויות: גיטרה שנזרקת, אב צורח, אם מגוננת.הילד נמשך למוזיקה – לסמל של חופש, יצירה – ונתקל בהתנגדות. האם קוראת לו "החוטא שלי" – ביטוי מעורב: גינוי עם אהבה. הסצנה מסתיימת בטיול מול הירח – המקום המנחם הראשון. – הירח הוא סמל לבריחה רגשית, מרחב מבטחים, מקום מפלט מהעולם הביקורתי.
הבית השני מתמקד בנעורים ואהבה – "וזכרוני השני, אם עינייך אינן מטעות אותי…" הוא עוזב את הבית, יוצא לדרך לא ברורה – "אל סיכוני הזמן".השאלה הרומנטית "האם תהיי לי לעולמים?" נענית נענית באירוניה: "תביט לירח, שם יש כבר אדם" – רמז לאי אפשרות או למרחק רגשי, אבל אחרי שנה שכרו יחד חדש "מול ירח", והוא החל להופיע בבר, הקהל מקבל אותו בזלזול, מלבד קול אחד תומך: "ילד, ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם". גם כאן הירח כסמל לכמיהה, למוזה, אך גם כמטרה בלתי מושגת, או מתרחקת.
בפזמון עובר לחיים עצמם – "הייתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם…" אלה היו ימים של שחרור מלאי – "צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד", אבל אחר כך בא הצער – ואז מגיע הריפוי: חיבוק של כאב, קבלה של העבר והעתיד.. החזרה על השורה "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר" – משקפת אמונה בסיסית ברציפות של תקווה, גם בתוך שבר.
הבית אחרון עובר להווה – "קשה לי להתרכז, כי יופייך עוד מהמם אותי…" תחושת מבוכה, חוסר יכולת לעבד רגשית את היופי, הזיכרון או הפרידה. כדי לצאת מזה הוא צועק לירח "רד" – קריאה רגשית עמוקה, ניסיון לקרב את הבלתי מושג. הסיום בשורה נוגעת: -"כשהוא יצא נלך ביחד עד שניעלם" – רמז ליחסים, אולי להשלמה. אולי מוות, שוב הירח – הוא המדריך במסע.
זהו שיר מסע של שלמה ארצי עם עצמו, עם עברו, עם אהבותיו, ועם חלומותיו. – עימות בין יצירה למשפחה, אהבה לא מושגת, תשוקה להצלחה והכרה, השלמה עם כאב והמשכיות, ובעיקר – ההבנה שהחיים הם תמהיל של יופי וכאב, של אתמול טוב וגם מחר אולי ינטוב – ואין הרבה ודאות מלבד הזיכרונות, החלומות, והירח.
מוזיקלית, השיר בנוי בצורה בלתי שגרתית – ללא בית קלאסי-פזמון מובהק אלא בצורה נרטיבית מתפתחת, ממש כמו סיפור חיים. הלחן משלב בין מלנכוליה לעוצמה. ארצי שר בטונליות משתנה, מעניק לשיר תחושת זרימה, כאילו הדובר "נסחף" עם זיכרונותיו.הדינמיקה הקולית של ארצי – מדקלם, לוחש, ואז פורץ – משקפת את המטען הרגשי הגואה של השיר.
*** מתוך האלבום שנקרא "ירח" שיצא ב-1992
שלמה ארצי ירח עם שלום חנוך
שלמה ארצי ירח עם "זהו זה"
וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי,
משליך גיטרה ואבי עלי צורח,
ואימי אומרת "זה החוטא שלי",
ולוקחת אותי לטיול מנחם מול ירח.
וזכרוני השני, אם עינייך אינן מטעות אותי,
עוזב את הבית אל סיכוני הזמן,
כששאלתי אותך "האם תהיי לי לעולמים?"
ענית: "תביט לירח שם יש כבר אדם".
ואחרי שנה שכרנו חדר מול ירח,
מתחיל לנגן בבר קודר ברחוב המסגר.
והם צרחו "תורידו ת'נמוך עם הטוקסידו".
ורק אחד אמר: "ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילם".
היתה תקופה כזו שהאושר בא בזעם,
צחקנו מהכל, שרפנו את מה שבא ליד,
לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער,
להגיד "אתמול היה טוב ויהיה גם מחר".
אתמול היה טוב, אתמול היה טוב,
אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר.
קשה לי להתרכז, כי יופייך עוד מהמם אותי,
קשה להגיד חבל או לומר אולי.
במקום זה אני רוקד וצועק לירח: "רד".
ומאשים את העולם בכאבי.
לפעמים אני שוכח, איך התחלתי מול ירח,
כשאתה שוכח כן, כן, אתה מסכן
יש גשם בשמיים אין ירח בינתיים,
וכשיצא נלך ביחד עד שנעלם.
היתה תקופה כזו…
