שרון הולצמן – בדרך אל הים

שרון הולצמן הפקיע את השיר האייקוני של "משינה" לטובת עיבוד אקוסטי אפרורי, טון אישי ואינטימיות שכולה שלו, אבל אם נוסטלגיה, הוא עשה בסופו של דבר חשק לחזור לגרסה המקורית המצוינת.

יולי 6, 2025

 3.5/5

שרון הולצמן מחספס בקולו את השיר האייקוני של משינה בשירה אינטימית ובעיבוד מינימליסטי לגיטרה. מה מחפשים בקאבר? חידוש, העצמה, אינטרפרטציה? הגרסה הזו היא יותר אילוסטרציה נוסטלגית אישית מאוד לשיר.
השוזר מוטיבים של וידוי אישי מול העולם, הרהור פילוסופי קל וחיבור לחופש.
השיר יצא באלבום אוסף "גבירותי ורבותי: משינה" (1989), הכולל שירים משלושת אלבומיה הראשונים. שלומי ברכה כתב את קולות נפשו מנקודת מבטו בדרך אל הים. מול הטירוף שקיים בכל אדם, רק הוא "נורמלי מכולם". למדנו עוד משהו עליו מתוך השיר? לא הרבה. מחשבה שחלפה, שאלה סתמית ("היכן היו כולם כשאלוהים המציא את הכללים?") טקסט לא ברור, סתמי, שמתעורר בזכות המוסיקה המלבבת שמניעה אותו על מסלול הרדיו הידידותי. שדרוג משמעותי הגיע מכיוון עיבוד הרגאיי בשילוב גיטרה, בס ואקורדיון. שיר וביצוע מהיפים של הפופ בישראל בשנות השמונים. בגרסת משינה היה אלמנט של “גרוב” שהעביר את תחושת ההליכה, התנועה המתמדת. של מסע מתמשך וחוזר עם מעבר אינסטרומנטלי באמצע שנותן אוויר לנשימה ומדגיש את הים כדימוי פתוח. את השיר עיטר צליל גיטרות נקיות, קצב תופים רגוע, באס שנוכח אבל לא דומיננטי מדי – שיצר אווירה של מסע אישי, כמעט מדיטטיבי. בשירתו המאופקת, מהורהרת, לא דרמטית של יובל בנאי – – מה שמוסיף לאמינות ולתחושת האינטימיות.
שרון הולצמן הפקיע את האלמנטים האלה לטובת עיבוד אקוסטי אפרורי, טון אישי שמקבל חיזוק דרמטי מסוים. אינטימיות שכולה שלו, אבל אם נוסטלגיה, עשה בסופו של דבר חשק לחזור לגרסה המקורית המצוינת.

*** שרון הולצמן: "אני מעריץ גדול של משינה בכלל ושל שלומי ברכה בפרט, מרגיש שהשירים של משינה הם פסקול חיי. אני חש כבוד וזכות לעשות קאבר לשיר שהשפיע עלי בזמן אמת, ועבורי זאת סגירת מעגל מוזיקלית, רוחנית, קוסמית ובעיקר הזדמנות להגשים חלום".