בואו נדלג על מחסום הזמן לאחור, לתמיר גרינברג אין רף תלוי זמן. הזמן אינו פרמטר כשהוא בא לדייק תחושות. צלילי פסנתר מובילים אותו לנרטיב בקול רך חם ועוטף, במנגינה מחבקת. שיר שמתכתב עם התקופה: הסיוטים והחרדות, המחשבות האובססיביות על מי שנמצא (נמצאת) בחשכת המנהרות, פנים על פוסטרים ברחובות העולם, אנשים בכיכרות, שאומרים "אנחנו ביחד", אבל לא ממש יודעים מה עובר עליו. כל מה שבראש ובלב – להחזיר אותו/ אותה הביתה.
זה שיר אווירה, בלדה שנפתחת באקורדים נוגים של פסנתר, שמזכירים את Imagine של ג'ון לנון. קולו של גרינברג משדר את הנרטיב ברגישות מופתית, בעצבות מחלחלת.
גרינברג נמנע מדרמטיות. הוא נשאר באווירה מלנכולית שעוטפת את הטונים המתכוונים. הקולות השמיימיים לקראת סיום מחזקים את תחושת הערגה, מעניקים לה אופק נוגה נוגע.
תמיר גרינברג BRING YOU HOME
Nightmares, afraid of sleeping / Voices, I hear them all
Please know that I've been thinking about you all along
Your face, on every poster/ Street-walls, around the world
I hope they / I hope they see you/ But there you don’t belong
All I'm fighting for is to bring you home/ bring you home
and all I'm asking for is to bring you home/ bring you home
Standing in the town square/ people, they come and go
they're saying: "we're here together"/ but they don’t really know
angels, hear me calling/ I've got no place to go
and I hope that you are safeI know that you are strong
All I'm fighting for is to bring you home/ bring you home
and all I'm asking for is to bring you home/ bring you home
Home, bring you home, bring you home/ Home, bring you home, bring you home
All I'm fighting for is to bring you home/ bring you home, bring you home
תמיר גרינברג פייסבוק