מתן פרחים הוא מהלך שהיה עד כה שמור בתחום החיזור בעיקר לגברים. אז כן,  גם גברים אוהבים לקבל פרחים. תשאלו את תמיר גרינברג. פרחים יכולים לעזור לשקם את יחסיו איתה. היא היתה נפחדת, מבולבלת ומנוכרת, כאילו משהו באמת השתנה. משלוח פרחים ממנה יעודד אותו  לצאת מדיכאון. אז בבקשה ממנה, פליז, פליז, פיז – פרחים!
אני שומע את תמיר גרינברג בבלדת סול מלודית, ואומר לעצמי: מתי שרו ככה? אולי באמת הגיע הזמן להחזיר את הפרחים לרומנטיקה. המתכון הזה מוליך אותנו במנהרת הזמן אל שנות השבעים של המאה הקודמת. אני מדבר על המלודיה, ההרמוניה, הקולות, מקצב הסלואו. ג'ו קוקר היה מת לבצע שיר כזה.
יכולתי לכתוב: הוא נשמע מיושן וכל כך לא רלוונטי. האם לגיטימי לרדת על שיר בגלל שהוא נשמע ארכאי? מצד שני: תמיר גרינברג גילה לנו שזמר טוב יכול להרשות לעצמו ללכת על האולד סקול הזה. מבחינה אחת הוא צודק: יש לו כל הכישורים ללכת על חומר כזה – בכתיבה, בביצוע, בעיבוד ובהפקה. למעריציו לא תהיה בעיה להתרפק על מתכון הרטרו הזה. וכן, אחרי שיר כזה מגיע לו מהם פרחים.

תמיר גרינברג Roses בימוי, צילום ועריכה: דריה גלר

I don’t wanna be drifted away/ you mean more to me than I can say
and I showed you my heart and my ways/ but you shouldn’t give more than you take
and I know I meant something to you/ when I told you I loved you, I knew
you were afraid, confused or estranged/ as if something had changed
So why won’t you, why won’t you/ Send me roses/ when I’m down
show me better days/ and give me a reason to stay
I beat myself and I say/ love could be such a dangerous game
I've been burned being close to the flame/ and the scars they remain (scars they remain)
and my thoughts like some mental decease/ I’m in bed, sick I’m down on my knees
begging you please/ why won’t you? why won’t you/ Send me roses
when I’m down/ show me better days./ give me a reason to stay
Are we lost and are we passed/ I’m at loss and I’m obsessed
Lighting back my cigarettes/ too good to last/ Now I’m crying on the phone

תמיר גרינברג פייסבוק