האם אני טועה? אם השיר הוא בלשון נקבה – מדוע שרה תמר יהלומי "בא לי להרגיש ראוי" בלשון זכר, כאשר כל ההמשך בלשון נקבה. הטקסט – גבב של מילות תשוקה נואשת, שיאים של מריחת מילים מיופייפות עד משפטים חסרי היגיון. תמר יהלומי שרה עצב מחסר אהבה. זהו. המילים הן קשקוש. המוסיקה – תוגה יפה. הקול משדר עגמומיות בתדר גבוה.
יהלומי ממשיכה ליצור בדואט עם יונתן קלימי. השניים עובדים על קו מיינסטרימי מובהק. גם הם למדו כי ללהיט לא חייבים טקסטים עמוקים, שלא לדבר על אותנטיים. המרחק בין מוצר ליצירה הוא לעיתים ענק, והכל מתחיל בטקסט. לשרבט על גברים – "כולם חוזרים בסוף" – זו זריקת משפט סתמית. לא רק זה: כל השיר הוא רצף משפטים שלא מתחבר לשיר קוהרנטי.  מנגינה וטון מדוכדך בלבד אינם מספיקים ליצירה.

תמר יהלומי מספיק לי אותך

בא לי להרגיש ראוי לכל מה / שהגיע עד אליי
אם זה הגיע זה שלי/ כי לא חסר לי עוד על מה להתייסר אולי
בא לי לחוות אותך בתדר גבוה / שהאש שלך תיגע בנשמתי
אז תשאיר לי חלון פתוח לחזור / הרי כולם חוזרים בסוף
כולם
רק תן לי לבוא וללכת מכאן כשליבי מנגן אהבה
להשאיר איזה משהו ממני עכשיו כי ביום שיגמר העולם
מספיק לי אותך / גם עוד מאה שנים
מה אקח איתי לעולם הבא / לא את השם שלי
לא הכיסים / לא הקירות שהזעתי בשבילם
רק המצוות שלי/ כלום פה הוא לא שלי
הכל שלך/ הכל שלך

בא לי לדעת שלילדים שלי / יהיה מזל לבן
שכל התפילות שהתפללתי בחיי / יבואו על ראשם

בא לי בבוקר להניח אותך על גופי / רק להרגיש אותך איתי
אז תשאיר לי חלון פתוח לחזור / הרי כולם חוזרים בסוף
כולם

צילום עטיפה: טלי מואס 

תמר יהלומי פייסבוק