פברואר ב24, 2006

דקלה שוחה בים-של-דמעות, לפחות לפי הטקסטים הפשטניים אבל על הבמה היא הופכת את הדמעות לשמחה, ונדמה לי שהיא עדיין לא הייתה משוחררת כמו שאני מכיר אותה מהופעה קודמת – את רוב השירים שרה דקלה באותו טון גבוה שגורם תחושה שהכול-נשמע-סרט

דילוג לתוכן