הזדמנות להכיר את האיש מאחורי הפופ הסנטימנטאלי בלייב. יגידו שזה קיטש, יגידו שזה טקסטים רגשניים נוטפים. בלאנט מצליח בטונים הנוגים שלו – לשדר אמינות. זה כוחו. הדי.וו.די צולם באולפני ה-BBC. השירים הם רפרודוקציה של הדיסק (('Back to Bedlam' + עיבודים
הראמונס כתבו את האלבום הזה, השלישי שלהם, במהלך מסע הופעות. התוצאה הייתה יותר מהוקעת ומושחזת מהקודמים שלהם. Sheena is a Punk Rocker מתמצת פחות או יותר את האיכויות של להקת הפאנק הניו-יורקית הזו. מצד זו השירה הדואבת של ג’ואי ראמון ב-I Don’t
מי שמתעניין בהסטוריה של אריק קלפטון, הרי Cream היא אחד הגלגולים בין Yarbirds ג’ון מאייל. ג’ק ברוס (בס) וג’ינג’ר בייקר הגיעו שניהם מ-Graham Bond Organisation ולמעשה חזרו מהפופ לבלוז, מה שהיה צעד מאוד מפתיע. Cream היית אולי הסופגרופ הראשונה בהיסטוריה של הרוק, וזה
אלבומו השני של קוסטלו, הראשון עם להקת "האטרקציות". זה האלבום הכי פאנקי (מלשון Punk) שקוסטלו יצר, ל במובן של מחאה הרסנית, אלא בכתיבה הטעונה (Lipstick Vogue, Pump It Up) גם בנגינה המאוד מוחצנת- אגרסיווית של האטרקציות (נגינת האורגן המוטרפת של
כמו ב"נברסקה" אלבום אחר שלו, ספרינגסטין כתב כאן סיפורים על ארה"ב וגיבוריה הפרולטריונים. צליל הרוקנ’רול הישיר נתמך חזק ע"י The E Street Band מה שהוליד לא פחות משבעה להיטי רדיו כמו ",דאנסינג אין דה דארק"., "קאבר מי", "איי אם און
פסקול הסרט האוטוביוגראפי של פרינס, גילה לא רק את כישרונותיו כמוסיקאי אלא לראשונה כגיטריסט בקטע Let’s Go Crazy. נכון שהשיר הבולט כן הוא הלהיט המצוין When Doves Cry, אבל העניין הוא בפרוייקט כולו. וזהו פקרוייקט. פרינס הפיק את האלבום הזה
מצד אחד שיר כמו Stairway to Heaven מציג את הצד הלירי של רוברט פלנט, ללא ספק מהשירים המרטיטים ביותר בתולדות הרוק, בנוי יפהפה. סוחף רגשית. מצד אחר, זה גיטריסט על כג’ימי פייג’ שיודע לעבור מכיסוח של "הסכר נפרץ" לנגינת מנדולינה
זה אולי האלבום העשיר ביותר ש-U2 יצרה. הוא הוקלט בברלין בעזרתם של דניאל לנואה ובריאן אינו. השיר היפה לטעמי הוא ONE, בלדה בה בונו תוהה האם האינדיווידואליות של הבנאדם אומרת בדידות נצחית, שאינה דווקא תכונה שלילית. שיר שאצלי פרט על
העובדה שאחדים מהקטעים באלבום הזה של הנדריקס התארכו והתארכו נומקה על ידי ענק הגיטרה האגדי בכך, שהמסויקה מבחינתו נהיית יותר ויותר אישית. Voodoo Chille שהתארך ל-15 דקות, מציג שיתוף פעולה יחיד במינו בין הנדריקס בגיטרה וסטיב וינווד באורגן. עוד קטעים
הכהן הגדול של הרגאיי אמר פעם שמוסיקת רגאיי היא פשוטה מאוד בבסיסה, ומי שעושה רגאיי צריך להבין למה הוא מנגן את המוסיקה הזו. מי שמקשיב ל-Legend, יבין כי מארלי עושה רגאיי ממקום עמוק באמת. הנשמה הראסטאפרית של מארלי היא שהפכה את
רוק האורגן של הדלתות הציב במרכז את הסולן הכריזמטי והאניגמטי ג’ים מוריסון, ששר The End כדראמת חייו. הדלתות לא היו שגרתיים בשירים כמו גם בעיבודים. מוריסון ביטא עוצמה פנימית מהפנטת, וב"הסוף" הוא הציב סטנדרטים חדשים של אמנות הרוק. ריי מנזרק בקלידים,
"אם הסאשנים של ההקלטות היו מתנהלים בדרך שאני רציתי בה, זה היה תקליט שאי אפשר היה להאזין לו", אמר ג’וני רוטן, האיש בקדמת הסקס פיסטולס, הלהקה שתימצתה את מהות טרנד הפאנק מאמצע עד סוף השבעים. חמושים בגועל, שאט נפש, ניהיליזם
מאדי ווטרס (מים עכורים) היה כינויו של מקינלי מורגנפילד (1915-1983), זמר הבלוז והגיטריסט שהחל את דרכו במיסיסיפי בנגינה בגיטרה אקוסטית, אך אחרי שעבר לשיקגו ב-1943, הוא נזקק לכלי חשמלי, בגלל הרעש וההמולה ששררו במועדונים בהם ניגן בדרום העיר. ווטרס היה
הביג פינק היה בית ורוד וססגוני בוודסטוק, שאליו עברה הבאנד, כדי להצטרף לבוב דילן אחרי תאונת האופנוע הקשה שעבר. (הבאנד הייתה להקת הליווי של דילן בין 65’ ל-66’) האלבום יצא בשיאה של מהפיכת הפסיכודליה. הלופים של החשמליות מתחברים עם כינורות
סנדובל (חצוצרה) הוא נציג הג’אז הלטיני הישיר והמענג. המוסיקה ב"סווינגין" מורכבת מקלאסיקות ג’אז עם טאץ’ אפרו-קובני. קחו את MOMENT’S NOTICEשל קולטריין עם מייקל ברייקר בטנור סקסופון. תענוג. ואחר-כך מייק סטרן בגיטרה וג’ון פאטיטוצ’י בבס מצטרפים אליו ב"רחובות של תשוקה", בלדה
