מרץ ב24, 2006

The way up

משך כמעט 30 שנה, הוציאו הגיטריסט פט מתיני ונגן הקלידים לייל מייס יצירות משותפות בקשת רחבה של גוונים וסגנונות. הפעם הם השתמשו ברוב האלמנטים מעבודותיהם כדי ליצור סוויטת ג'אז עם הרכב בינלאומי הכולל את הבסיסט סטיב רודביי, המתופף המקסיקני אנתוניו

שלם לשטן

בצדק קוראים למוריסון – הקאובוי מבלפסט. הזמר האירי חי את מוסיקת הדרום האמריקנית בכול וריד מורידיו, נים מנימיו ויוצא לרכיבה מוסיקלית מענגת בקאונטרי רוד, בלי להגיע ממש לנשוויל. זה אלבום שהוקלט באירלנד. (אגב, מדהים לשמוע שמוריסון מעולם לא ביקר בנשוויל

הרגע

סטנספילד הולכת על שינויים. היא לקחה כמפיק את טרבור הורן האגדי, היא החליפה חברת מוסיקה, היא לקחה שירים מיוצרים שונים (רק בחמישה שירים היא שותפה לכתיבה) . סטנספילד מביאה את כול הניסיון שלה, הבעה של זמרת שיודעת להביע רגש בשיר

הופעה חיה מדאבלין

מה זו מוסיקה אירית כזו שמחלחלת ומכניעה? קטע מס. 4 DEREK'S TUNE אומר כמעט הכול על המוסיקה האירית וחליליה. אני מוחא כפיים. גם למחרוזת GALICIAN. הצ'פטיינס הם כבר להקה לעולזי העולם, שמזמינים בירה מהחבית ברגע שהם שומעים חמת חלילים ושירה

דילוג לתוכן