מאי ב22, 2006

אני אוהב את מיקה קרני דווקא מפני שהיא אינה מלודרמטית, ומפני שהיא אינה רצה לפני הטקסט, שומרת על פרופורציות, לעיתים מפנימה טון בצורה נכונה במקום להחצינו. עם זאת, גם כאן הכל עניין של מינונים. במקבץ החדש של שירים על הבינו ובינה,

מי שראה אותה בפעמים הקודמות, יודע בדיוק למה הגברת המזמרת מאיי קאפו ורדה מסוגלת. זה הסיפור שלה. לא פחות, לא יותר. כשהיא מתיישבת באמצע המופע להצית סיגריה (לוקחת לעצמה הפסקה) – גם זה חלק מריטואל קבוע. ובדיוק בשביל זה כדאי

קחו את שאדה, חברוה ל"הכל פרט לנערה" ותקבלו פחות או יותר את קארן רמירז, זמרת נשמה, ילידת לונדון, שעשתה פרק חיים משמעותי בטרינידד. הדמיון לשאדה בולט מהרצועה הראשונה "טראבלד גירל", זה הצירוף בין קצב לטיני חושני לג'אז, באווירה כזו "חצי