יוני ב16, 2006

איפה היית

"איפה היית כשרציתי אותך… איפה היית כשצעקתי לך", לירון נידל שואל בטון דרמטי. זו השאלה המציקה לבן שאביו חזר אחרי 30 שנה. הטראומה שעבר הולידה שיר קצר של 2:40 דקות, פופ מלודי קצבי. קשה להאמין שאפשר להעביר את מלוא המשקעים שנצברו

צעד קדימה

מדריך לרוקד שנשמע כמו גבב של משפטים, שלא בטוח אם המחבר התכוון שיהיה קשר ביניהם. הנה משפט שעומד בפני עצמו: "העולם הוא אולם ריקודים". אוקיי. מה זה צריך להביע? או "השמים כחולים ושחורים באותה מידה". מה זה עושה כאן? שחר

אין לי ארץ אחרת

"לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה", כתב אהוד מנור, על ארצו. לגלי עטרי שמורה זכות ראשונים על ביצוע השיר הזה, אבל הכי אני אוהב את הביצוע של קורין אלאל, מלחינת השיר בפרשנות הבלוזית, הכואבת-מרירה באמת לטקסט הזה. אורליקה כמעט

כמה עוד אפשר

"כמה עוד אפשר לקרוא למה שיש בינינו אהבה" הוא רצה כל כך לרוץ ולספר. איזו אהבה יש ביניהם? שאין לה מילים. הראל סקעת כבר מתיישר על קו פופ רומנטי די פשטני. השיר הזה פחות טוב מהקודם שלו, "ואת" שהיו בו

טבסקו

שיר מ-Sound System אלבומו של חיים לרוז, תבשיל רגאיי-דאב + היפ הופ + ים-תיכוני מבושל דליקטז, סאונד סיסטם משופר ומשובח. לא הכי איכפת לי מה שם נאמר בשיר הזה. למעשה השורה הראשונה אומרת הכול – להרים ידים ולשתות לחיים. שמעתי

כן לציפור

הרמוניה קולית נשית יפה סיקסטיית נשמעת בפתיחה, לפני שערן צור נכנס בסיפור על ציפור שהציעה לו עסקה "לקנות" ממנה שיר על סבל היקום בתמורה לפרסומו, אלא שאחרי ביצוע העסקה התברר שהשיר הוא עליו ועל קרוביו. הטקסט נשמע התחכמות יומרנית לא