יוני ב24, 2006

אנסמבל שם טוב לוי בהופעה, שם טוב לוי – חלילים, קלידים, גדי בן אלישע – גיטרות ושירה, צור בן זאב – בס, צ'רלי סבח/ גרשון ויסרפורר – עוד ושירה, נועם חן – כלי הקשה. אורח: אמיר שהסאר – חלילים. בית

מזי כהן מנסה לחדש קריירה במופע ג'אז המבוסס על קלאסיקות ג'אז באנגלית. היא שרה "האו היי איז דה מון", "לאב פור סייל", "מיסטר פגיניני", גם בלוז כמו "גוד בלס דה צ'יילד" המזוהה עם בילי הולידיי. לידה מאלתרים ומלווים מאיר בן-מיכאל

בשירי אלה פיצ'ג'ראלד

זמרות טובות מחפשות מפלט אצל ענקיות הג'אז. אתם זוכרים את ארמוני מ"מיה" של שלום חנוך. חבל שלא המשיכה את דרכה עם יוצרים מקומים. זה פספוס. לא? ועדיין לא שמעתי אותה במופע של שיריה הידועים של אלה פיצג'רלד מ"דה מן איי לאב" ועד "בלו מון" שבו היא משלבת

שירה בציבור היא טירוף מקומי. השירים מהשירון המקומי יותר נוסטלגיים מנוסטלגים. החברים של בני אמדורסקי עליו השלום ממשיכים לעסוק בנוסטלגיה. יש לזה עדיין קונים רבים. אולי זה הפולקלור המקומי. מופע שעלה כערב חד- פעמי בפסטיבל ערד 1994 לזכרו של הזמר

שלומי שבן הוא הפסנתרן הכי מבוקש לשיתופי פעולה בארץ. שמעתי אותו עם גרוניך, למשל. הכשרון שלו סוחף, מתניע פרטנרים, מעורר לדואטים נדירים. הפעם הוא נפגש עם ערן צור לאירוע מיוחד במינו (אלא מה) שיתברר כחיבור מענג ובטח מוצלח מאוד, מפתיע באיכויותיו.

דילוג לתוכן