אוגוסט ב3, 2006

"צמא לאהבה"

קליאן שר שלא את הכול צריך לדעת, אבל, ומכול מקום – באהבה הוא רוצה לגעת. נו, טוב. מי לא. העיבוד העשיר לכלי מיתר וקצב אינו יכול לשמש עלה תאנה לשיר חלש (כולל סימפול של דיוויד בואי מ-"1984") שאינו אומר כמעט

ירח עגול

הלו, כאן יוסטון, החלה הספירה לאחור. כך נפתח השיר. גימיק נחמד. מה זה שייך לשיר? נעבור לשיר: היא מפרקת לו את הצורה כמו לגו, והוא משתחרר ודוהר כמו רכבת הרים. אבל הכי סיקרן אותי תפקידו של הירח הסול בשיר. אשר

קצת ממך

גוסטו שולח אותי על הצליל הפותח לעמיר בניון. זה קיים טיפה בעיבוד, בטח באקצנט, בטח באווירה, גם קצת פלמנקו. מה שלא לקח אותי לבניון זה הטקסט החלש (הוא לא נתן לה כלום, לא מחזיר אהבה, משאיר קצת תקווה ליום שאחרי,

כל מה שרצית

יש משהו יפה בשירה של איתי גלוסקא, אלא שלמרות שהוא יודע לטפס יפה בסולם האוקטבות, עדיין דרוש שיפור בשירה, פחות מניירה ויותר אמת, יען כי הטקסט הזה לא ממש הגיע. הגיעה יותר הפראזה היפה של הגיטרה החשמלית. הוא שר על