"חוצה את הגבול לתוך העולם הרע הגדול, איפה שזה לוקח לך שעה לחצות ת'כביש… לרחובות האלה יש יותר מדי שמות מבחינתי" ("הרחובות האלה") ואפתח בקלישאה: פאולו נוטיני הוא הדבר הבא. אי אפשר לטעות בקול הטיפה מחוספס זה, שמתרגם רחשי לב
"היא עולה על גג באמונה שלמה /שהיא עשתה טעות קשה", שר גלעד כהנא ב"גג", סיטואציה דרמטית על מי שמנסה לשים קץ לחייה המרוככת על-יד הרמוניות נשיות שמזכירות עיבודים מחניפים בנוסח ליאונרד כהן של שנות השמונים. הברקה של עיבוד. גם שילוב
זה מסוג המפגשים שאפשר לומר עליהם – "מסחטה רגשית", ובמובן החיובי של המילה. מצד אחד: זמר הפלמנקו הספרדי הנהדר דייגו אל סיגלה, קול צרוד שמגיע מאי שם מתהומות הנפש, מצד אחר – הפסנתרן והמעבד הקובני הקשיש בבו ולדז, מנפילי דור
