"הרחובות האלה"
"חוצה את הגבול לתוך העולם הרע הגדול, איפה שזה לוקח לך שעה לחצות ת'כביש… לרחובות האלה יש יותר מדי שמות מבחינתי" ("הרחובות האלה") ואפתח בקלישאה: פאולו נוטיני הוא הדבר הבא. אי אפשר לטעות בקול הטיפה מחוספס זה, שמתרגם רחשי לב
"חוצה את הגבול לתוך העולם הרע הגדול, איפה שזה לוקח לך שעה לחצות ת'כביש… לרחובות האלה יש יותר מדי שמות מבחינתי" ("הרחובות האלה") ואפתח בקלישאה: פאולו נוטיני הוא הדבר הבא. אי אפשר לטעות בקול הטיפה מחוספס זה, שמתרגם רחשי לב
"היא עולה על גג באמונה שלמה /שהיא עשתה טעות קשה", שר גלעד כהנא ב"גג", סיטואציה דרמטית על מי שמנסה לשים קץ לחייה המרוככת על-יד הרמוניות נשיות שמזכירות עיבודים מחניפים בנוסח ליאונרד כהן של שנות השמונים. הברקה של עיבוד. גם שילוב
זה מסוג המפגשים שאפשר לומר עליהם – "מסחטה רגשית", ובמובן החיובי של המילה. מצד אחד: זמר הפלמנקו הספרדי הנהדר דייגו אל סיגלה, קול צרוד שמגיע מאי שם מתהומות הנפש, מצד אחר – הפסנתרן והמעבד הקובני הקשיש בבו ולדז, מנפילי דור