אוקטובר ב28, 2006

אל דימיולה הוא גיטריסט שאני אוהב לחזור אליו, לא משום שהוא וירטואוז, והוא וירטואוז מופלא, אלא מפני שהוא נשמע תמיד מרוענן מחדש. החשמלית שלו, האקוסטית שלו – תמיד נשמעות עכשוויות לא במובן של להמציא את הגלגל, אלא ברמות הנגינה. (דגימת

כשאומרים The Gladiators, מתכוונים לא רק למתגוששים ברומא העתיקה, אלא גם ללהקת הרגאיי האגדית הזו הפועלת ועושה מוסיקה כבר מעל שלושה עשורים עם אין ספור שיתופי פעולה מוסיקליים, תקליטי מופת והופעות בכל העולם. הגלדיאטורס המגיעים היישר מג'מייקה, ערש הרגאיי, הם

בפברואר 2006 הכתיר ה"ניו יורק טיימס" את "Asking No Permission" הדיסק הקודם של הג'אזיסט הייחודי עומר אביטל, כאחד מארבעת הדיסקים הטובים של החודש לציד אלבומו האחרון של ענק הג'אז/בוסנובה – אנטוניו קרלוס גובים. הקהל הישראלי נחשף לאביטל כחבר בהרכב הוורלד

תוקפים אותי קשות על מה שכתבתי על הדיסק/הופעה של שי גבסו. באיזו זכות, ומי אתה בכלל, ואין לך מושג על-מה-אתה-מדבר, ושגבסו הוא הכי מדהים שבעולם. נו, טוב. יש כאן כמה שאלות. הראשונה: למה בכלל בקורת. תשובה: כי אנחנו יצורים כאלה.

מאיר ישראל, סינגולדה, עין הבר? מוכר לכם? באים לעבודה אצל שלמה ארצי כבר שנים. הרכב מנצח לא מחליפים. וארצי מגיע גם להופעה קטנה בזאפה כדי לנצח. לא שהוא צריך להילחם. גם ענקי הג'אז לא לקחו 185 שקלים לכניסה.  אבל ארצי דורש