הוא כתב על אהבות בלילות במשעולים בין דגניה לכנרת, על ספסלי האוהבים בגן העיר, על עץ הרימון שנתן ריחו בין ים המלח ליריחו, שני שושנים שהשאירו אוהב אחד עם לב שבור. משורר רומנטיקן שמיזג בשיריו תחושות עם הנופים המקומיים, בטקסטים
בואו נחזור לאחור. זה כדאי ומומלץ בחום כשמדובר בניל יאנג ינואר שנת 1971. הופעה סולו אקוסטית חיה הכי אינטימית ששמעתי ממנו מול קהל קנדי בטורונטו. גיטרה אקוסטית נטו ולפעמים הוא מתיישב לפסנתר. זה כאילו אנחנו והוא באיזה חדר, או בשידור
בסדרת הגברים בוכים בלילה, מתחנן עודד גדיר בפניה: "תבטיחי לי אהובתי/ לשמור בסוד את חולשתי/ תשאירי לי על השולחן/ תרמיל גדול וחלום קטן". היא תניף עליו שרביט מנצחים, הוא ירקוד לה כמו שצוענים יודעים. מערובלת רגשות רגשנית על נושא רגיש
בדיחות מוסיקליות זה בסדר. אין לי שומדבר נגד. תלוי איך עושים אותן. השובבים לפי דפי היחצנות הם "הרכב קומדי רוק ראשון מסוגו בישראל" (?), חבר'ה המגיעים מתחומי המקצועות שגורמים אושר לאמא הפולניה. יש כאן משפטן – ליאור דראל, עורך דין
הצעה לשינוי סגנון אצל שרון חזיז שמגיש Henree. מדובר בלהיט מ-1994 שבאמצעותו סללה חזיז כביש ראשון בקריירה שלה. והנה הברקה: לוקחים את הטקסט של "קח אותי לשם" (היא מבקשת ללכת אחרי הטירוף שלו, לחטט בחלום שלו) וסוללים מחדש. איך? מייצרים
