החליל לוקח למחוזות חלומיים, מעודנים, שמימיים. וזה האוסף הזה: מוסיקה שנכתבה בהשראת קסם צליליו המיוחדי של הכלי. הקטעים בחלקם תזמורתיים, ובתזמורת כידוע החליל לא יכול להרגיש רגשי נחיתות, בעיקר בתפקדי סולו ליריים אווריריים. אבל כמה מיוחד המפגש בין החליל לצ'מבלו
מי שמחפש לשמוע סקסופוניסט, שילך על סוני רולינס. מי שהולך על סוני רולינס, שילך על הקונצרט שהקליט ב-2001, רולינס (סקסופון טנור) היה אז בן 71, גיל שבו סקסופוניסטים רק חולמים להמשיך לנגן. האלבום נקרא "בלי שיר" ומתברר שהקשישות עושה רק טוב לרולינס. להרחבה
"זאפ מאמא" – פעם שלישית בישראל, והפעם, יותר מאשר בפעמים הקודמות, התברר שהאטרקציה של ההרכב הייתה ונשארה מרי דולן, החצי זאירית/חצי בלגית, המאמא הגדולה של ההרכב. איזו גברת דינמית. "זאפ מאמא" שצירפה אליה די-ג'יי ראפר פעיל מאוד (תיקלוט מלא כולל
"אולי אם אתנהג כך, הבחור יקרא לי בחזרה. נערות פורנו-פאפארצ'י, אני לא רוצה להיות נערה מטומטמת" ("נערות מטומטמות") פינק נותנת הצגת פופ-רוק מפוארת באלבום הרביעי שלה. שירים אחד-אחד. בטחון עצמי, עצמאות נשית מופגנת, ארוגנטיות. היא פותחת בביקורת נגד על הנערות
זה ללא ספק אחד הסינגלים היותר מוצלחים של כריסטינה אגילרה, ולא סתם להיט אלא מתוך קונספט של נגיעות בשורשי הפופ, או כפי שנקרא האלבום שלה – Back To Basic, אלבום פופ בהשפעות ג'אז וקברט משנות החמישים בשילובים של סאונד עכשווי
