עברי לידר הוא מקצוען שאוהב לאתגר את עצמו: ראיתי אותו כבר בערב פסנתר אינטימי, תמצית האנפלאגד, שדווקא הבליט קווי מתאר בשלים ובוגרים, ואחר כך בגני התערוכה בפרוייקט דאנס-רוק אלקטרוני מפואר שהרחיק אותי ממנו. וגם אקוסטי שזה משהו בין ובין, קצת אחרת.
הפקה מוסיקלית: עברי לידר, ניהול אומנותי: רוני ארדיטי, תופים: גלעד שמואלי, קלידים: עדי גולדשטיין, גיטרות ובנג'ו: יונתן פריג', בס: ג'נגו, כלי נשיפה ועוד: אורי מיילס, עיצוב במה ותאורה: רונן נג'ר, עיצוב סאונד: יאיר גורן, בקליין: רותם כהן, הגברה ותאורה: מזוז
איך מישהו הגדיר את איימי מקדונלד – ראש מבוגר על כתפיים צעירות. הראש והכתפיים הם של יוצרת-זמרת סקוטית, ולא להאמין שהיא רק בת 19, כי השירים כאן כתובים במיומנות ובבגרות של לפחות עוד 20 שנים. אמי כותבת בהשראת קלאסיקות פולק
בלוז? – זה זה. אחד האלבומים האותנטיים הגדולים ששמעתי בבלוז השיקגואי. ג'וניור וולס? אין שוחר בלוז שלא מכיר. בטח שאפשר להצביע על יותר מפורסמים מוולס בז'אנר הזה כמאדי ווטרס, הולווין הולף (Howlin' Wolf) אבל על מנת להיות הוגנים ומדויקים –
