אפריל ב30, 2008

Chantez

סוד הקסם האנריקו מסיאסי – הנה הוא לפניכם. כמעט ארבעים שנה שהוא עושה את זה, והקהל מגיע לשיר איתו.  הרחבה    

אוויר אחר Different Air

היכולת של הגיטריסט יחיאל חסון להשתמש במיומנות הנגינה הקלאסית בחיבור לפלמנקו בולטת כבר מצלילי הפתיחה של Inspirit. יש עוד הרבה מיוחדים וטובים באלבום הזה – שגורמים לי לנגנו עוד פעם ועוד פעם את הדיסק למן תחילתו עד האחרון. שאנמק ואסביר?

אחות של שלגיה

היינו בבכורה של אלה בתמונע. למרות שניסתה להעניק תחושה של ביטחון, נשארה מרוחקת. משהו ממנה לא עבר מהבמה. היא צריכה ללכת על פשטות, פחות יומרות טקסטואליות, להיות יותר פרפורמרית בלתי אמצעית, נטולת מניירות ומסתכלת לקהל בעיניים.  נמתין. יש אופק.   הרחבה

בהיכל התרבות ת"א

גברת מאחורי שראתה אותי רושם משהו, שאלה לאיזה עיתון אתה כותב? שאלתי אותה: למה? אז היא אמרה: תכתוב שאנריקו הוא 'עשר!' אני חושב שבזה כל העניין. אתה מגיע למגרש שהמשחק מכור מראש. מה יש כאן להתווכח. אנריקו כבר מעבר לביקורת.

אחות של שלגיה

מתחילים ב"שבע שעות". "צלילים את ליבו מכשפים/ סורגים בתחפושת תוים/ מפתחות קטנים מנעולים גדולים/ נחושת פח ושאר ברזילים" (דווה פריה) ההבעה הדרמטית של אלה לא עוזרת לפענח טקסט. היא שרה נרגשת על שבע שעות, שבעה שבועות של תותים בטעם גן