יולי ב29, 2008

אשה יפה

a friend in need is a friend indeed. חבר לצרה הוא חבר אמת, זה המוטו של שחר אבן צור בשיר על אשה יפה, מלכה ללא מלך, שממתינה דומעת לאהוב ליבה שלא בא, ורק הוא החבר לצרה מוכן לא רק להקשיב

פשוט כל כך

יש חלום, יש שקיעה, יש זמן. ומול כל אלה, יש אהבה, יש לב מלא דמעות ("כמו יער גשם הוא בליבך"). והזמרת מביעה משאלה – לא להישאר לבד. זוהי כל החוכמה. אנשים חוזרים על טעויות. ושוב ליבם נשבר. וגם "מישהו חכם" כבר

לא חשוב לי לאן

ממציאי הרגאיי הגאונים. אילו ידעתם שכל מוסיקאי בעולם הגדול יאמץ את המקצב לכל שיר זניח – אולי הייתם מתארגנים מראש ולוקחים מיליארדים על ההמצאה. מגיע לכם טונות תמלוגים. קותי וסאבו לא טפשים. בתוך עמם יושבים. מה עושים: לוקחים רגאיסט מקומי

לנשום

מאיה בוסקילה מגיעה אל הדרמה האישית, שזה אומר חשבון נפש בגוף שני – "את חיה את חייך", "את פוחדת לאהוב את חייך כמו שהם", "ולשום את צריכה לנשום ולהמשיך מכאן", ואפשר גם להירגע – לא נורא – "את מסתכלת במראה

אל אדון על כל המעשים

שירו סלסלו איתו – "אל אדון על כל המעשים/ ברוך ומבורך בפי כל הנשמה". עם אהוד בנאי אין לי בעיה לשיר מילות קדושה. לא ממש לשיר, במצברוח מסוים לזמזם. זימזום חילוני של מי שלא מצא עדיין את הדרך לאהלי תורה, מתגעגע למחוזות ילדותו,